דברו איתנו

איך קונים קרן סל – מדריך שלב אחרי שלב למשקיע המתחיל

__PH_0__

__PH_1__

קרן סל היא קרן נסחרת בבורסה המכילה סל של ניירות ערך שונים. קניית קרן סל נעשית דרך חשבון בנייר בבורסה, בדומה לקניית מניות רגילות, כאשר ניתן לבחור מקרנות הרבות הפעילות בשוק הישראלי. התהליך פשוט ודורש רק לבחור את הקרן הרצויה, להזין את כמות היחידות ולאשר את העיסקה דרך המתווך שלך.

נכון ל-2026, ענף קרנות הסל בישראל מנהל מעל 835 מיליארד שקל, גידול של 26% בשנה אחת בלבד, ולמרות זאת, אלפי ישראלים עדיין לא יודעים איך קונים קרן סל בפועל. קרן סל (ETF, Exchange Traded Fund) היא קרן השקעות הנסחרת בבורסה בדיוק כמו מניה, ומטרתה לעקוב אחרי מדד מניות, אג"ח או סחורות, בדמי ניהול נמוכים ומבלי שמנהל קרן אקטיבי מנסה "לנצח את השוק". במדריך הזה תקבלו הסבר מלא, שלב אחרי שלב, על איך קונים קרן סל בישראל: מפתיחת חשבון מסחר, דרך בחירת הקרן הנכונה, ביצוע הוראת קנייה בפועל, ועד ניהול הפורטפוליו לאורך זמן.

תשובה מהירה – 5 השלבים לקניית קרן סל

אם אתם רוצים לדעת איך קונים קרן סל בצורה הפשוטה ביותר, הנה התהליך בקצרה:

  1. פתיחת חשבון מסחר, בבנק, בבית השקעות (כגון מיטב, אקסלנס, IBI) או ברוקר בינלאומי.
  2. הפקדת כסף לחשבון, העברת כספים ייעודיים להשקעה (לא כסף שתצטרכו בטווח הקצר).
  3. בחירת קרן הסל המתאימה, לפי מדד עוקב, דמי ניהול, מדיניות דיבידנד, ומיקום הקרן (ישראלית/אירית).
  4. ביצוע הוראת קנייה, פקודת שוק (מחיר שוק) או פקודת לימיט (מחיר מוגדר) דרך פלטפורמת המסחר.
  5. מעקב ואיזון תקופתי, בדיקת הביצועים מול המדד, ואיזון תיק ההשקעות לפי הצורך.

כעת נצלול לכל שלב לעומק.

שלב 1 לקניית קרן סל – פתיחת חשבון מסחר מתאים

הצעד הראשון באיך קונים קרן סל הוא פתיחת חשבון שדרכו ניתן לסחור בבורסה. בישראל קיימות שלוש אפשרויות עיקריות, וההבדל ביניהן משמעותי מבחינת עלויות ושירות.

בנק מסחרי

כל הבנקים הגדולים בישראל (פועלים, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי) מציעים חשבון ניירות ערך. היתרון, הנוחות והמוכרות. החיסרון הגדול, עמלות גבוהות יחסית. בנקים גובים לרוב אחוז מסכום העסקה (כ-0.5%, 1.2% לניירות ערך ישראליים), ועמלות גבוהות במיוחד על ניירות ערך זרים (לעיתים 1%, 1.5% + מינימום של $25, $30). עבור משקיע ארוך טווח עם תיק גדול, הבנק עשוי להיות יקר יותר לאורך זמן.

בית השקעות

בתי השקעות כגון מיטב טרייד, אקסלנס, IBI, פסגות ו-אינפיניטי מציעים פלטפורמות מסחר עצמאי עם עמלות נמוכות יותר. לדוגמה, עמלת קנייה של קרן אירית באקסלנס עבור חברי קהילות מסוימות יכולה לעמוד על כ-3 שקלים בלבד לעסקה, לעומת $25, $30 בבנקים עבור ניירות ערך אמריקאים. עמלת ניהול חשבון חודשית קבועה (לרוב 30, 60 ש"ח/חודש) לעיתים קרובות "מכוסה" על ידי עמלות המסחר. בתי השקעות הם הבחירה המועדפת על רוב המשקיעים הפעילים.

ברוקר בינלאומי

ברוקרים כמו Interactive Brokers מאפשרים גישה ישירה לשווקים בינלאומיים בעמלות נמוכות מאוד. מתאים במיוחד למשקיעים מתקדמים שרוצים גישה לקרנות ETF זרות ישירות. חשוב לוודא שהברוקר מדווח לרשויות המס הישראליות, שכן חלק מהברוקרים הזרים אינם מנכים מס במקור אוטומטית.

טבלת השוואה – פלטפורמות לקניית קרן סל בישראל

סוג פלטפורמה עמלת קנייה (ישראלי) עמלת קנייה (זר) דמי חשבון מתאים ל
בנק מסחרי 0.5%, 1.2% 1%, 1.5% (מינ' $25, $30) לרוב ללא דמי חשבון קבועים משקיע מתחיל המחפש נוחות
בית השקעות (אקסלנס/IBI/מיטב) 0.1%, 0.3% $5, $15 לעסקה 30, 60 ש"ח/חודש משקיע פעיל / מתחיל מודע לעלויות
ברוקר בינלאומי לרוב לא זמין $0, $2 לעסקה $0, $10/חודש משקיע מתקדם

לפי רשות ניירות ערך, נכון ל-2024-2025 ישראל עובדת על השלמת מסגרת רגולטורית מקיפה לברוקרים שאינם בנקים, כדי להגן על המשקיעים ולעודד תחרות. כל גוף המציע שירותי ניירות ערך נדרש יהיה לעמוד בדרישות רישוי, הלימות הון וממשל תאגידי.

שלב 2 לקניית קרן סל – בחירת הקרן הנכונה

זהו השלב הקריטי ביותר באיך קונים קרן סל, בחירת הקרן שמתאימה ליעדים שלכם. קרנות סל אינן דבר אחד; קיימים סוגים שונים עם מאפיינים שונים לחלוטין.

סוגי קרנות סל שחשוב להכיר

קרנות מחקות (Tracking Funds) הן הנפוצות ביותר, הן עוקבות אחרי מדד ספציפי כגון S&P 500, מדד ת"א 35 או ת"א 125, ומנסות לשכפל את ביצועיו. הן יכולות להיות פיזיות (מחזיקות בפועל את המניות במדד) או סינתטיות (משתמשות בנגזרים לעקיבה). קרנות סינתטיות איריות, לדוגמה, ליהנות מ-0% מס דיבידנד פנימי, מה שמוסיף יתרון שנתי של כ-0.3% לאורך זמן.

קרנות מחלקות מול קרנות צוברות: קרן מחלקת (Distributing) מחלקת את הדיבידנדים שמתקבלים מהמניות הבסיסיות ישירות למחזיק. קרן צוברת (Accumulating) משקיעה את הדיבידנדים מחדש בקרן, מגדילה את ערכה ומדחה את אירוע המס. לצורכי השקעה לטווח ארוך, קרנות צוברות (בעיקר איריות) עדיפות מבחינת יעילות מס.

קרנות ממונפות (Leveraged ETFs) מכפילות את תשואת המדד, למשל 2× או 3× ביום. בשנת 2025 נוספו לבורסה הישראלית שתי קרנות ממונפות חדשות (אחת על S&P 500 ואחת על נאסד"ק 100). אזהרה: קרנות ממונפות מתאימות אך ורק לסוחרים מנוסים, לא להחזקה ארוכת טווח.

קרנות שורט (Inverse ETFs) נעות בכיוון ההפוך של המדד. גם הן מיועדות לסוחרים מנוסים בלבד.

המרה מתעודות סל לקרנות סל – מה שינה בישראל

ב-2018-2019 הובילה רשות ניירות ערך מהלך היסטורי: כל תעודות הסל (ETNs) שנסחרו בבורסה הישראלית הומרו לקרנות סל (ETFs) מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות. ההמרה ביטלה את סיכון המנפיק האינהרנטי בתעודות סל, כי כעת כספי המשקיעים מוחזקים בחשבון נאמנות נפרד ומוגן. זוהי נקודת ביטחון חשובה למשקיע הישראלי.

פרמטרים לבחירת קרן סל

  • מדד הבסיס: מה הקרן עוקבת אחריו? S&P 500? ת"א 35? נאסד"ק 100? MSCI World?
  • דמי ניהול (TER): קרנות ETF אמריקאיות גובות לרוב 0.03%, 0.20% לשנה. קרנות איריות, 0.07%, 0.33%. קרנות ישראליות, לרוב 0.1%, 0.5%. אזהרה: חלק מהקרנות הישראליות מפרסמות "0% דמי ניהול" כמבצע זמני, אם הדמי ניהול יעלו בהמשך, תאלצו למכור ולשלם מס רווחי הון.
  • שגיאת עקיבה (Tracking Error): כמה הקרן סוטה מביצועי המדד שהיא אמורה לעקוב אחריו. ככל שנמוכה יותר, כך עדיפה.
  • מדיניות דיבידנד: צוברת או מחלקת (כמוסבר למעלה).
  • מיקום הקרן: ישראלית, אירית (לצורכי יעילות מס), אמריקאית.
  • גודל הקרן ונזילות: קרן גדולה יותר = נזילות גבוהה יותר = פערי מחיר (Bid-Ask Spread) נמוכים יותר.
  • גידור מטבע: האם הקרן מגדרת את החשיפה לדולר? לקרן ללא גידור, ייסוף השקל פוגע בתשואה. לקרן עם גידור, עלות הגידור מורידה תשואה.

דוגמאות לקרנות סל ישראליות נפוצות

בבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE) נסחרות מאות קרנות סל. בשנת 2025 נוספו 20 קרנות סל חדשות, כולל שתיים על מדד S&P 500, ארבע על מדדים בינלאומיים, וחמש על מדדי מניות ישראליים (ביניהן על ת"א 35 ות"א 125). לבדיקת קרנות ספציפיות ומספרי הנייר שלהן ניתן להיכנס לאתר הבורסה ולחפש לפי שם המדד.

כחלק מהבנת ההשקעה הפסיבית, כדאי לקרוא גם על השקעה פסיבית מול אקטיבית – מה באמת עדיף, כדי להבין מדוע רוב המחקרים מראים שהשקעה פסיבית מנצחת את רוב מנהלי הקרנות האקטיביים לאורך זמן.

שלב 3 לקניית קרן סל – ביצוע הוראת הקנייה בפועל

שלב זה מסביר איך קונים קרן סל בפועל על פלטפורמת המסחר. רוב הטעויות של משקיעים מתחילים קורות בדיוק כאן.

לפני שמבצעים את הפקודה – רשימת בדיקה

  1. ודאו שיש מספיק כספים בחשבון, כולל עמלות. לעיתים יש גם עלות המרת מט"ח אם אתם קונים קרן זרה.
  2. בצעו המרת מטבע בנפרד, אם אתם קונים קרן הנסחרת בדולרים, המרת המטבע מראש (ולא במסגרת הפקודה עצמה) לרוב חוסכת בעמלות ההמרה.
  3. בדקו שעות מסחר:
    • קרנות סל ישראליות: נסחרות בשעות הבורסה הישראלית (09:00, 17:30 בשעון ישראל).
    • קרנות סל אמריקאיות: נסחרות בשעות הבורסה האמריקאית (16:30, 23:00 בשעון ישראל). טעות נפוצה: ניסיון לקנות ETF אמריקאי בשעות הבוקר בישראל, פקודת שוק לא תתבצע.
    • קרנות אירופאיות: לרוב 10:00, 18:30 בשעון ישראל.
  4. אתרו את מספר הנייר של הקרן, בישראל, כל קרן מזוהה במספר בורסאי (למשל, 1159250 לקרן iShares S&P 500 אירית). חפשו אותו באתר הבורסה.

סוגי פקודות קנייה

פקודת שוק (Market Order): קנייה במחיר השוק הנוכחי. הפקודה מתבצעת מיידית, אך המחיר אינו מובטח, בשוק תנודתי תוכלו לקנות במחיר גבוה מהמצופה. מתאים לקרנות נזילות מאוד.

פקודת לימיט (Limit Order): קביעת מחיר מקסימלי שאתם מוכנים לשלם. הפקודה תתבצע רק אם המחיר הגיע לרמה הזו. מומלץ למתחילים, שולטים יותר על המחיר. חיסרון: אם המחיר לא מגיע ללימיט, הפקודה לא מתבצעת.

פקודת GTC (Good Till Canceled): הפקודה נשארת פעילה עד לביטולה (בניגוד לפקודה "יומית" שפוקעת בסיום יום המסחר). שימושית אם אתם רוצים לקנות בנקודת מחיר ספציפית ולא אכפת לכם אם ייקח כמה ימים.

השקעה שוטפת (DCA – Dollar Cost Averaging)

במקום להשקיע סכום גדול בבת אחת, ניתן לבצע רכישות חודשיות קבועות, לדוגמה, 500, 1,000 ש"ח מדי חודש באותה קרן. שיטת ה-DCA מפחיתה את הסיכון של כניסה בזמן גרוע ומתאימה מצוין למשקיע ארוך הטווח. רוב בתי ההשקעות מאפשרים הגדרת הוראת קנייה אוטומטית חודשית.

שלב 4 לקניית קרן סל – מעקב ואיזון תיק ההשקעות

לאחר שרכשתם קרן סל, העבודה לא נגמרת. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לקנות ו"לשכוח" לחלוטין, או להיפך, לבדוק את החשבון כל יום ולקבל החלטות רגשיות.

מה לבדוק ובאיזו תדירות?

  • תדירות מומלצת: בדיקה רבעונית לתיק ארוך טווח, לא יומית.
  • ביצועים מול מדד הייחוס: האם הקרן עוקבת כראוי אחרי המדד שהיא אמורה לעקוב?
  • איזון (Rebalancing): אם הקצאת הנכסים שהגדרתם (לדוגמה, 70% מניות / 30% אג"ח) השתנתה בגלל ביצועי השוק, כדאי לאזן פעם-פעמיים בשנה. קראו עוד על כך במדריך המפורט שלנו על איך לבנות תיק השקעות מאוזן.
  • שינויים בחיים: נישואין, ילדים, שינוי הכנסה, כל אלה עשויים להצדיק עדכון אסטרטגיית ההשקעה.

כמה זה עולה – עמלות ודמי ניהול בקניית קרן סל

הבנת המחיר האמיתי של קניית קרן סל היא אחד הפערים הגדולים שמצאנו בהשוואת המתחרים. הנה פירוט מלא של כל העלויות:

דמי ניהול (TER – Total Expense Ratio)

אלה נגבים ישירות מנכסי הקרן, לא משולמים בנפרד, אלא "שקועים" בביצועי הקרן. מדובר בטווח שבין 0.03% לשנה עבור קרנות אמריקאיות גדולות (כגון VOO) ועד 0.5% עבור קרנות ישראליות מסוימות. לדוגמה, שתי קרנות על מדד נאסד"ק 100 איריות עשויות לגבות 0.20% לעומת 0.33%, הפרש שמצטבר לסכומים משמעותיים לאורך עשרות שנים.

עמלות קנייה ומכירה (Transaction Fees)

נגבות על ידי הברוקר/בנק עבור ביצוע הפקודה. טווח: מ-3 ש"ח (בתי השקעות עם הסכמי קהילה) ועד 1.5% + מינימום $30 (בנקים מסחריים לניירות ערך זרים).

עמלת המרת מטבע (Currency Conversion Spread)

אם אתם קונים קרן הנסחרת בדולרים או אירו, תשלמו על המרת השקלים. המרה ישירה דרך הברוקר יכולה לעלות 0.2%, 0.5% מהסכום. טיפ: המירו מטבע בנפרד לפני ביצוע הפקודה.

דמי חשבון (Account Maintenance)

בתי השקעות גובים לרוב 30, 60 ש"ח לחודש, לעיתים בקיזוז כנגד עמלות מסחר. בנקים לרוב אינם גובים דמי חשבון ייעודיים לניירות ערך, אך העמלות הגבוהות יותר יוצרות את אותה תוצאה.

מס רווחי הון (Capital Gains Tax)

בישראל, מס רווחי הון עומד על 25% מהרווח הריאלי (לאחר ניכוי האינפלציה). אירוע המס מתרחש רק במכירה או חלוקת דיבידנד, לא על רווחים לא ממומשים. אם קרן הסל שלכם חילקה דיבידנד, תשלמו 25% מס גם על כך. לכן, קרנות צוברות (שמשקיעות את הדיבידנד מחדש) יעילות יותר מבחינת מס לטווח ארוך.

כדי להבין לעומק כיצד ריבית דריבית פועלת לטובתכם בקרנות צוברות, קראו את המאמר שלנו על ריבית דריבית – הכוח שיהפוך אותך לעשיר לאט.

מגן מס (Tax Shield)

הפסדים מניירות ערך ניתן לקזז כנגד רווחי הון באותה שנת מס, ולהפחית את חבות המס. הפסדים שלא נוצלו ניתן לגלגל לשנה הבאה על ידי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. זהו כלי מס חשוב שמשקיעים רבים מחמיצים.

טעויות נפוצות של קונים ראשונים בקרן סל

לאחר שעברנו על איך קונים קרן סל, חשוב לדעת מה לא לעשות. אלה הטעויות הנפוצות ביותר:

1. קנייה ללא הבנת המדד

משקיעים רבים קונים "קרן על S&P 500" מבלי להבין שקיימות עשרות גרסאות, ישראליות, איריות, אמריקאיות, עם גידור מטבע ובלעדיו, צוברות ומחלקות. כל אחת מהן מתאימה לצרכים שונים.

2. התעלמות מדמי הניהול הכוללים

משקיע שמתמקד רק בדמי הניהול ומתעלם מעמלות קנייה, המרת מטבע ודמי חשבון, עלול לשלם הרבה יותר ממה שחשב. חשבו את העלות הכוללת לשנה, כולל כל הרכיבים.

3. מכירה בפאניקה בירידות

זוהי הטעות היקרה ביותר. קרנות סל על מדדים רחבים (כמו S&P 500) ירדו פעמים רבות ב-20%, 40% לפני שהתאוששו לשיאים חדשים. מכירה בתחתית הופכת הפסד על הנייר להפסד ממשי.

4. קנייה בחוץ לשעות המסחר

ניסיון לקנות ETF אמריקאי בשעות הבוקר הישראלי (לפני 16:30 בשעון ישראל), הפקודה לא תתבצע. פקודת שוק שלא מתבצעת ונשארת "תלויה" עלולה לגרום לקנייה במחיר לא רצוי.

5. התעלמות מגידור מטבע

קרן על S&P 500 ללא גידור מטבע, אם הדולר נחלש מול השקל ב-5%, תאבדו 5% מהתשואה אפילו אם המדד עצמו עלה. זה לא בהכרח רע (לפעמים הדולר מתחזק), אך חשוב להיות מודעים לחשיפה.

6. השקעת כספים שתצטרכו בטווח הקצר

קרן סל היא כלי להשקעה לטווח בינוני-ארוך. אם תצטרכו את הכסף בעוד שנה, אל תשקיעו אותו בשוק המניות. מאור גנימה ממינוף פיננסי מדגיש תמיד: הגדירו ראשית את "כרית הביטחון" שלכם לפני שמתחילים להשקיע.

7. בחירת קרן "0% דמי ניהול" ללא קריאת האותיות הקטנות

מספר קרנות ישראליות פרסמו מבצעי "0% דמי ניהול" שהיו זמניים. כאשר הדמי ניהול עולים, אתם עומדים בפני דילמה: להחזיק בקרן יקרה יותר, או למכור ולשלם מס רווחי הון.

אם אתם רוצים לשאול שאלות ישירות ולקבל הכוונה אישית בנוגע לאיך קונים קרן סל ואיזו קרן מתאימה לכם, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ של מאור גנימה, קהילה פעילה של משקיעים וסוחרים ישראלים שמשתפים ידע מדי יום.

שאלות נפוצות על איך קונים קרן סל

כמה כסף צריך כדי להתחיל לקנות קרן סל?

ניתן להתחיל בסכומים נמוכים מאוד, יש קרנות סל שמחיר יחידה אחת שלהן הוא עשרות שקלים בודדים. בפועל, מומלץ להתחיל עם לפחות 500, 1,000 ש"ח כדי שעמלות הקנייה לא יאכלו חלק משמעותי מהסכום. עבור השקעה משמעותית לטווח ארוך, מומלץ להפריש סכום חודשי קבוע ולהגדיל אותו בהדרגה עם הגידול בהכנסה.

מה ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה?

שתיהן עוקבות אחרי מדד, אך ההבדל הוא במנגנון המסחר. קרן סל (ETF) נסחרת בבורסה לאורך כל יום המסחר, אפשר לקנות ולמכור בכל רגע כמו מניה. קרן מחקה (קרן נאמנות מחקת מדד) נרכשת ונמכרת פעם אחת ביום, במחיר שווי נכסי סיום היום (NAV). לשני הסוגים יש

כמה כסף צריך כדי להתחיל לקנות קרן סל?

ניתן להתחיל בסכומים נמוכים מאוד, יש קרנות סל שמחיר יחידה אחת שלהן הוא עשרות שקלים בודדים. בפועל, מומלץ להתחיל עם לפחות 500, 1,000 ש"ח כדי שעמלות הקנייה לא יאכלו חלק משמעותי מהסכום. עבור השקעה משמעותית לטווח ארוך, מומלץ להפריש סכום חודשי קבוע ולהגדיל אותו בהדרגה עם הגידול בהכנסה.

__PH_2__

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.