חוזים עתידיים: הסבר למתחילים אסטרטגיות וניהול סיכונים

חוזים עתידיים הם הסכמים מחייבים בין שני צדדים לקנות או למכור נכס מסוים במחיר שנקבע מראש במועד עתידי מוגדר, ונסחרים בבורסות ייעודיות. הם משמשים הן לגידור סיכונים והן למסחר פעיל בתנודות מחיר, ומהם מבדיל מינוף מובנה המאפשר שליטה על פוזיציה בעלת ערך גבוה מאד עם הפקדת ביטחונות חלקיים בלבד, מה שמגביר הן את הרווח הפוטנציאלי והן את הסיכון.

חוזים עתידיים הם הסכמים מחייבים בין שני צדדים לקנות או למכור נכס מסוים, כגון מדד מניות, סחורה, מטבע חוץ או אגרת חוב ממשלתית, במחיר שנקבע מראש אך במועד עתידי מוגדר. הם נסחרים בבורסות ייעודיות ומשמשים הן לגידור סיכונים והן למסחר פעיל בתנודות מחיר. הדבר שמבדיל אותם מרכישה ישירה של נכס הוא המינוף המובנה שלהם: עם הפקדת ביטחונות חלקיים בלבד ניתן לשלוט על פוזיציה בעלת ערך גבוה בהרבה, מה שמגדיל הן את פוטנציאל הרווח והן את הסיכון. מדריך זה מסביר מהם חוזים עתידיים, כיצד הם פועלים בפועל, אילו אסטרטגיות קיימות, וכיצד מנהלים סיכונים בצורה מושכלת.

מה זה חוזים עתידיים והיסודות שחייבים לדעת

חוזה עתידי הוא מכשיר פיננסי ממונף הנסחר בבורסה ומגדיר ארבעה פרמטרים קבועים: נכס הבסיס, הכמות, מחיר העסקה ומועד הפקיעה. כל תנאי החוזה סטנדרטיים ומוכתבים על ידי הבורסה, וההסכם מחייב את שני הצדדים.

הכוח המרכזי של החוזה העתידי הוא הסטנדרטיזציה. בניגוד לחוזי פורוורד, המותאמים אישית בין שני צדדים שמכירים זה את זה ונסחרים בחדרי עסקאות של בנקים, חוזה עתידי (Futures Contract) נסחר בבורסה ציבורית פיקוחית, כגון בורסת CME בשיקגו או הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE). הסטנדרטיזציה יוצרת נזילות גבוהה ומקטינה את הסיכון שהצד השני לא יעמוד בהתחייבויותיו, כיוון שמסלקה (Clearing House) מתפקדת כצד מרכזי בין הקונה למוכר ואחראית על קיום העסקה.

בפועל, רוב הסוחרים בחוזים עתידיים אינם מחזיקים את החוזה עד לפקיעה לצורך קבלת הנכס הפיזי. הם סוחרים בתנודות המחיר של החוזים כדי לנצל את הערכותיהם לגבי כיוון המחיר העתידי של נכס הבסיס.

עקרון המינוף בחוזים עתידיים

המסחר בחוזים עתידיים מתבצע באמצעות הפקדת ביטחונות (Margin), שהם סכום כסף נמוך בהרבה משווי החוזה המלא. לפי נתוני המחקר, גובה הביטחונות הראשוניים (Initial Margin) נע בין 5% ל-20% מהערך הכולל של החוזה. כלומר, עם הפקדה של חלק קטן מהשווי הכולל, הסוחר שולט על פוזיציה גדולה בהרבה. זהו מינוף מובנה שמגביר הן את הרווח הפוטנציאלי והן את ההפסד הפוטנציאלי באופן סימטרי.

איך קונים וסוחרים בחוזים עתידיים בפועל

מסחר בחוזים עתידיים מתחיל בפתיחת חשבון אצל ברוקר מורשה המאפשר מסחר בחוזים עתידיים, והפקדת ביטחונות ראשוניים. לאחר מכן, הסוחר בוחר כיוון: לונג (Long) אם הוא מעריך שהמחיר יעלה, או שורט (Short) אם הוא מעריך שהמחיר ירד.

Long ו-Short בחוזים עתידיים

פוזיציית Long היא קנייה של חוזה עתידי מתוך ציפייה שמחיר נכס הבסיס יעלה. פוזיציית Short היא מכירה של חוזה עתידי מתוך ציפייה שהמחיר ירד. בניגוד לשוק המניות, בחוזים עתידיים קל באותה מידה לפתוח פוזיציית שורט כמו לונג, מה שמאפשר לסוחרים לנצל תנועות שוק בשני הכיוונים.

שעות המסחר

חוזים עתידיים נסחרים כמעט 24 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע. בורסת CME בשיקגו, למשל, מפעילה שעות מסחר ארוכות הנוחות יחסית גם לסוחרים ישראלים, מה שמאפשר תגובה מהירה לאירועים כלכליים גלובליים בשעות שאינן שעות המסחר של הבורסות המסורתיות.

עמלות מסחר

עמלות המסחר בחוזים עתידיים נמוכות יחסית לאפיקים אחרים, כיוון שהם נסחרים ישירות בבורסות. לפי נתוני המחקר, דרך ברוקרים בינלאומיים עמלת המסחר יכולה להגיע לכ-3 דולר לחוזה. דרך בתי השקעות ישראלים, העמלה נעה בין 5 ל-10 דולר לחוזה, ודרך בנקים היא עשויה להגיע ל-10 דולר ויותר לחוזה עתידי אחד. בנוסף לעמלת הברוקר, קיימות עמלות נלוות כגון עמלת בורסה ועמלת רגולציה, לדוגמה כ-0.02 דולר לעמלת רגולציה.

גלגול חוזים

לכל חוזה עתידי יש תאריך פקיעה. סוחרים שאינם רוצים להגיע לפקיעה יכולים לבצע גלגול חוזה (Rollover), כלומר לסגור את החוזה הנוכחי ולפתוח חוזה חדש עם תאריך פקיעה מאוחר יותר. מדובר בפעולה שגרתית שמאפשרת המשכיות בפוזיציה.

סוגי חוזים עתידיים בשוק ההון

חוזים עתידיים מכסים מגוון רחב של נכסי בסיס, ולכל קטגוריה מאפיינים ייחודיים שחשוב להכיר לפני הכניסה למסחר.

חוזים עתידיים ישראלים

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מציעה מסחר בחוזים עתידיים על מדדים ישראלים מרכזיים: מדד ת"א-35, ת"א-90 ות"א בנקים-5. מידע מפורט על חוזים עתידיים בבורסת ת"א זמין באתר הבורסה הרשמי. סוחרים ישראלים רשאים לסחור גם בחוזים עתידיים על מדדים גלובליים, כגון S&P 500, דרך ברוקרים בינלאומיים המורשים לפעול מחוץ לישראל, והרגולציה הישראלית אינה אוסרת זאת, אך מחייבת דיווח לרשויות המס.

חוזי מיני ומיקרו

קיימים גם מיני חוזים (Mini-Contracts) ומיקרו חוזים (Micro Futures), שהם גרסאות מוקטנות של חוזים עתידיים רגילים. ההבדל בין חוזה מיקרו לחוזה מלא הוא לרוב פי 10 בשווי כל נקודת תנועה. עבור חוזים סטנדרטיים, דרישות הביטחונות הראשוניים יכולות להגיע לכ-10,000 עד 25,000 דולר, ואילו למיקרו חוזים נדרשים כ-1,000 עד 2,000 דולר. חוזי מיקרו מאפשרים חשיפה לשוק בהיקף קטן יותר עם דרישות ביטחונות ותנודתיות כספית נמוכות יותר, וזו הסיבה שרבים מתחילים דווקא בהם.

מנגנוני ביטחונות וביצוע עסקאות

מנגנון הביטחונות הוא הלב הפועם של המסחר בחוזים עתידיים, והבנתו קריטית לכל סוחר.

ביטחונות ראשוניים (Initial Margin)

בעת פתיחת פוזיציה, הסוחר נדרש להפקיד ביטחונות ראשוניים. גובהם נע בין 5% ל-20% מהערך הכולל של החוזה, שהוא מספר היחידות כפול המחיר ליחידה. המסלקה קובעת את גובה הביטחונות ומתחשבנת עם הסוחר מדי יום.

התחשבנות יומית (Mark to Market)

המסלקה מבצעת התחשבנות כספית יומיומית (Mark to Market) ביחס למחיר המקורי. כלומר, בסוף כל יום מסחר מחושב הרווח או ההפסד על הפוזיציה, והוא מועבר ישירות לחשבון הסוחר או מנוכה ממנו. זו נקודה קריטית שמבדילה חוזים עתידיים מהחזקה ישירה של נכס.

ביטחונות אחזקה וקריאת מרג'ין (Margin Call)

אם נצבר הפסד וחשבון הסוחר יורד מתחת לרמת סף מוגדרת, הוא נדרש להשלים את יתרתו באמצעות מקדמות אחזקה (Maintenance Margin) עד לגובה המקדמה הראשונית. דרישה זו נקראת קריאת מרג'ין (Margin Call). אם הסוחר לא מוסיף כספים בזמן, הברוקר רשאי לסגור את הפוזיציה בהפסד ללא אישורו.

ההבדל בין Future ל-Forward

חוזי Future הם סטנדרטיים ונסחרים בבורסה מפוקחת עם התחשבנות יומית וביטחונות. חוזי Forward הם חוזים בהתאמה אישית הנסחרים בחדרי עסקאות של בנקים בין צדדים שמכירים זה את זה, ללא מסלקה מרכזית ועם פחות שקיפות ונזילות.

אסטרטגיות מסחר בחוזים עתידיים

אסטרטגיות המסחר בחוזים עתידיים נחלקות לשתי מטרות עיקריות: ספקולציה על תנועות מחיר וגידור סיכונים קיימים.

ספקולציה על תנועות מחיר

ספקולנטים הם סוחרים המנסים להרוויח מתנודות מחיר נכס הבסיס מבלי שיש להם עניין בנכס הפיזי עצמו. סוחרי יום (Day Traders) פותחים וסוגרים פוזיציות בתוך יום מסחר אחד, ומנצלים תנועות קצרות טווח. סוחרי סווינג (Swing Traders) מחזיקים פוזיציות לימים או שבועות, ומנסים לנצל תנועות טכניות גדולות יותר. בשתי הגישות, ניהול ה-Stop Loss הוא מרכיב הכרחי ולא אופציונלי.

גידור סיכונים (Hedging)

גידור הוא שימוש בחוזים עתידיים להגנה על ערך תיק השקעות קיים או על עסקה עסקית. לדוגמה, משקיע המחזיק תיק מניות גדול המורכב מניירות ערך עוקבי S&P 500 יכול לפתוח פוזיציית שורט על חוזים עתידיים של אותו מדד, כדי להגן על ערך התיק בתקופות ירידות. עסקים המייבאים סחורות ומשלמים במטבע זר יכולים לגדר את חשיפת המטבע שלהם באמצעות חוזים עתידיים על מטבעות, כדי לנעול שער חליפין ידוע מראש.

ארביטראז'

ארביטראז' הוא ניצול פערי מחיר בין שווקים שונים או בין חוזים עתידיים לנכס הבסיס. זוהי אסטרטגיה המצריכה כלים טכנולוגיים מתקדמים ומהירות ביצוע גבוהה, ומתאימה בעיקר לגופים מוסדיים ולא לסוחרים פרטיים מתחילים.

ניהול הפוזיציה: גודל, כניסה ויציאה

אחד ההיבטים הפרקטיים החשובים ביותר באסטרטגיית מסחר בחוזים עתידיים הוא גודל הפוזיציה. כמות החוזים שסוחר פותח חייבת לתואם את גודל ההון שלו ואת כמות הסיכון שהוא מוכן לקחת בעסקה. כלל אצבע שמוזכר במחקר: מתחילים לא יחשפו יותר מ-5% מהתיק הכולל שלהם בחוזים עתידיים. לדוגמה, אם ניהול הסיכון מגדיר כי ניתן להסתכן ב-1R לעסקה, גודל הפוזיציה ייקבע בהתאם לטווח ה-Stop Loss ולא לפי כמה חוזים "נראה נכון" פסיכולוגית.

הפסיכולוגיה של מסחר ממונף

פן שנחסר ברוב מאמרי החוזים העתידיים הוא הפסיכולוגיה. המינוף הגבוה יוצר לחץ נפשי שאינו קיים במסחר במניות רגיל. תנועה קטנה של נקודות ספורות בחוזה עתידי יכולה לייצג רווח או הפסד משמעותי ביחס להון שהופקד, ומצב זה מפעיל תגובות פחד וחמדנות אצל סוחרים רבים. מסחר רגשי, כלומר הגדלת פוזיציה לאחר הפסד מתוך ניסיון "לחפות", או אחיזה בפוזיציה מפסידה בתקווה שהשוק יחזור, הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר להפסד. משמעת עצמית ותוכנית מסחר כתובה מראש, כולל כללי כניסה, יציאה ו-Stop Loss, הם אבני היסוד של מסחר מקצועי בכלי ממונף כזה.

לקהילת סוחרים ישראלית שבה מתפרסמים עדכונים וחומרי לימוד בנושאי מסחר, אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ של מינוף פיננסי.

סיכונים עיקריים וכיצד מתמודדים איתם

חוזים עתידיים כרוכים בסיכונים ייחודיים שחשוב להכיר לעומק לפני הכניסה למסחר.

הפסד מעבר לסכום שהופקד

בניגוד לקנייה ישירה של מניה שבה ההפסד המקסימלי הוא סכום ההשקעה, בחוזים עתידיים המינוף המובנה עלול לגרום להפסדים העולים על סכום ההשקעה הראשונית. זוהי עובדה שיש להטמיע לפני פתיחת כל פוזיציה.

קריאות ביטחונות (Margin Calls)

כאשר השוק נע בכיוון ההפוך לפוזיציה, חשבון הסוחר עשוי לרדת במהירות. חשוב לשמור על עתודת כסף מספקת בחשבון מעבר לביטחונות הראשוניים, כדי שלא לאלץ סגירת פוזיציות בתזמון הגרוע ביותר.

סיכון הפקיעה

סוחר שאינו עוקב אחרי תאריך הפקיעה של חוזהו עלול להיאלץ לקבל את נכס הבסיס הפיזי, לדוגמה במקרה של חוזה נפט שמייצג 1,000 חביות. ניהול לוח זמנים של פקיעות הוא חלק בלתי נפרד מהמסחר השוטף.

תנודתיות קיצונית ו-Slippage

בשוקים סוערים, קיים סיכון שה-Stop Loss יבוצע במחיר גרוע מהמחיר שנקבע מראש, תופעה הנקראת Slippage. תנודתיות קיצונית, בעיקר סביב פרסומי נתוני מקרו כלכלי, יכולה להזיז מחירים בצורה חדה מאוד תוך שניות.

כלים לניהול סיכונים

• Stop Loss קבוע: הגדרת פקודת הגבלת הפסד מראש לכל עסקה היא צעד הכרחי ולא אופציונלי.
• גודל פוזיציה מדוד: לפי המחקר, חשוב לא לחשוף יותר מ-5% מהתיק בחוזים עתידיים בשלב המתחילים.
• חשבון דמו: תרגול על חשבון סימולציה לפני מסחר בכסף אמיתי.
• עתודת מזומן: שמירת כסף נוסף בחשבון מעבר לדרישת הביטחונות הראשוניים, למקרה של קריאת מרג'ין.
• הימנעות ממינוף מוגזם: שימוש במינוף נמוך יחסית לגודל ההון הקיים, גם אם הבורסה מאפשרת מינוף גבוה יותר.

חוזים עתידיים לעומת אופציות וכלים פיננסיים אחרים

הבנת ההבדלים בין חוזים עתידיים לכלים פיננסיים אחרים תסייע לבחור את המכשיר המתאים לכל מטרה.

חוזים עתידיים לעומת קרנות סל ממונפות

קרנות סל ממונפות (Leveraged ETFs) מספקות חשיפה ממונפת למדד מסוים, אך עם מנגנון שונה לחלוטין. קרן סל ממונפת נרכשת כמו מניה רגילה ולא מצריכה פתיחת חשבון מיוחד או הפקדת ביטחונות. עם זאת, קרנות סל ממונפות סובלות מתופעת שחיקת ערך (Volatility Decay) בשווקים תנודתיים, בעוד שחוזים עתידיים אינם כפופים לתופעה זו באותה מידה. חוזים עתידיים מאפשרים גמישות רבה יותר, כולל פוזיציות שורט ישירות ומינוף מדויק, אך דורשים מיומנות וניהול פעיל.

חוזים עתידיים לעומת CFD

חוזי CFD (Contract for Difference) הם מכשירים פיננסיים שנסחרים מול הברוקר ישירות ולא בבורסה. בניגוד לחוזים עתידיים, CFDs אינם מפוקחים על ידי מסלקה מרכזית ולכן יש בהם סיכון צד שכנגד גבוה יותר. רשות ניירות ערך הישראלית הוציאה הנחיות בנוגע למסחר ב-CFD על ידי משקיעים ישראלים. חשוב להבדיל בין מסחר ישיר בחוזים עתידיים בבורסה לבין מסחר ב-CFD על בסיס חוזים עתידיים, שכן ההשלכות הרגולטוריות, עלויות המסחר ורמת הסיכון שונות.

שלבים מעשיים להתחלת מסחר בחוזים עתידיים

הדרך הנכונה להתחיל לסחור בחוזים עתידיים עוברת דרך כמה שלבים עוקבים שאין לדלג עליהם.

שלב 1: לימוד ובניית ידע בסיסי

לפני כל פתיחת חשבון, יש לבנות הבנה מעמיקה של מנגנון המינוף, מושגי הביטחונות, קריאת תרשימים ועקרונות ניהול סיכונים. כניסה למסחר ללא ידע מספיק היא אחת הסיבות הנפוצות להפסד מהיר.

שלב 2: תרגול בחשבון דמו

רוב פלטפורמות המסחר מציעות חשבון סימולציה שמאפשר תרגול בתנאי שוק אמיתיים ללא סיכון כספי. שלב זה חיוני להכרת הפלטפורמה, הרגלי פתיחת פקודות ושיטת ניהול פוזיציות.

שלב 3: פתיחת חשבון אצל ברוקר מוסדר

יש לבחור ברוקר מורשה ומפוקח על ידי גורם רגולטורי מוכר, שיאפשר מסחר בחוזים עתידיים. בבחירת ברוקר חשוב לבדוק את עמלות המסחר, פלטפורמת המסחר, שירות הלקוחות בעברית ואת גובה דרישות הביטחונות המינימליות. מסחר בחוזים עתידיים על מדדים ישראלים מתבצע דרך חברי הבורסה בתל אביב, ומסחר בחוזים על מדדים גלובליים דרך ברוקרים בינלאומיים.

שלב 4: התחלה עם חוזי מיקרו

מתחילים יחשפו עצמם לשוק בהיקף קטן דרך חוזי מיקרו (Micro Futures), שדרישות הביטחונות הראשוניים שלהם נמוכות משמעותית בהשוואה לחוזים סטנדרטיים. לפי נתוני המחקר, מיקרו חוזים דורשים כ-1,000 עד 2,000 דולר ביטחונות, לעומת 10,000 עד 25,000 דולר לחוזים מלאים.

שלב 5: הכרת היבטי המיסוי

רווחים ממסחר בחוזים עתידיים חייבים בדיווח לרשויות המס בישראל. פן המיסוי של חוזים עתידיים בישראל הוא נושא שחסר כמעט לחלוטין ממרבית המאמרים הקיימים. סוחרים ישראלים הפועלים דרך ברוקרים בינלאומיים חייבים בדיווח עצמאי לרשות המסים. מומלץ לפנות ליועץ מס הבקיא בתחום לפני תחילת המסחר.

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.