קרנות סל מחקות מדד הן קרנות השקעה הנסחרות בבורסה המחקות מדדים כמו ת"א 35, בעלות עמלות נמוכות וגמישות מסחור יומי. בישראל, קרנות אלו גדלו בעשור האחרון עם מיליארדי שקלים בנכסים מנוהלים, והן משמשות שחקנים בשוק כחלופה לעסקאות בקרנות מחקה מסורתיות או במניות בודדות. המסחור התדיר שלהן הופך אותן לכלי משג
נכון לסוף 2025, תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מנהלת נכסים של כ־757 מיליארד שקל, ועד יוני 2026 כבר חצתה את רף 835 מיליארד השקל. חלק גדול מהצמיחה הזו מגיע מהתעניינות גוברת בקרנות סל מחקות מדד, אותם מכשירי השקעה פסיביים שנועדו לעקוב אחר מדדים כמו S&P 500 או מדד תל אביב 125. אבל כאן מסתתרת טעות שרוב הישראלים עושים: הם משתמשים במונחים "קרן מחקה" ו"קרן סל" לסירוגין, כאילו מדובר באותו דבר. הם לא אותו דבר. ההבדל ביניהם עשוי להשפיע על העלויות, על יכולת התגובה שלכם לשוק, ועל אלפי שקלים של תשואה לאורך השנים.
תשובה ישירה, ההבדל בין קרן מחקה לקרן סל בשורה אחת
קרן מחקה (Index-Tracking Mutual Fund) היא קרן נאמנות פסיבית הנסחרת פעם אחת ביום לפי שווי סגירה. קרן סל (ETF, Exchange Traded Fund) היא מכשיר השקעה הנסחר בבורסה באופן רציף לאורך כל שעות המסחר, בדיוק כמו מניה. שתיהן עוקבות אחר מדד, אבל אופן המסחר, מבנה העלויות וההשלכות המיסויות שלהן שונים לחלוטין, וההחלטה בין השתיים תלויה בפרופיל המשקיע שלכם, לא רק בשאלה "מה עושה תשואה יותר טובה".
לפי נתוני הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נכון למרץ 2026 מנוהלים כ־138 מיליארד שקל בקטגוריית מדדי מניות חו"ל: כ־55 מיליארד בקרנות מחקות וכ־83 מיליארד בקרנות סל. בשוק פועלות כיום למעלה מ־520 קרנות שונות העוקבות אחר מדדי מניות גלובליים, כ־300 קרנות מחקות וכ־220 קרנות סל, כך שהאתגר הוא לא מחסור בבחירות, אלא להבין איזו בחירה מתאימה לכם.
קרן מחקה, איך עובדות קרנות סל מחקות מדד מסוג קרן נאמנות
קרן מחקה היא קרן נאמנות פסיבית שמחזיקה בנכסים המרכיבים מדד מסוים, לדוגמה, את 500 החברות של מדד S&P 500, ומשקפת את ביצועיו בניכוי דמי הניהול. המילה "מחקה" אומרת בדיוק מה שהיא אומרת: הקרן לא מנסה "לנצח" את השוק, אלא לעקוב אחריו.
איך מתבצע המסחר בפועל? בניגוד למה שרבים חושבים, אפשר להגיש הוראת קנייה או מכירה לאורך כל יום המסחר, אבל העסקה מתבצעת רק פעם אחת ביום, בשווי הנכסי הנקי (NAV) שמחושב בסוף יום המסחר. אין מחיר "בזמן אמת". אם הגשתם הוראת קנייה בשעה 10:00 ובשעה 15:00 השוק ירד 3%, קניתם במחיר הסגירה, בלי שיכולתם לעצור זאת.
יתרון משמעותי: פטור מעמלות קנייה ומכירה. ברוב הבנקים ובתי ההשקעות בישראל, קרנות מחקות פטורות מעמלות קנייה ומכירה. עבור מי שמפקיד 500-1,000 שקל בחודש דרך הוראת קבע, זה יתרון עצום, כי עמלות מסחר על סכומים קטנים עלולות לשחוק חלק ניכר מהתשואה.
מגבלת ימי המסחר בישראל: קרנות מחקות בישראל ניתן לרכוש ולפדות רק בימים שני עד חמישי. זה אומר שאם בשוקי חו"ל ביום שישי מתרחש אירוע כלכלי משמעותי, נתוני תעסוקה אמריקאים, החלטת ריבית, אתם לא יכולים להגיב עד יום שני. זהו "סיכון סוף שבוע" שמשקיעים רבים אינם מודעים אליו.
דמי ניהול: קרנות מחקות ישראליות מציעות לרוב דמי ניהול נמוכים מאוד, חלקן אפילו 0% בתקופות קידום, ובמדדים פופולריים כמו S&P 500 ניתן למצוא קרנות עם דמי ניהול של 0.1% בלבד. זה הופך אותן לאחד ממכשירי ההשקעה הזולים ביותר הזמינים לציבור הרחב בישראל.
השקעה בסכום כלשהו: אחד היתרונות הגדולים של קרנות מחקות הוא שאין צורך לקנות "יחידה שלמה", אפשר להשקיע כל סכום שהוא, גם 100 שקל. זה הופך אותן לנגישות במיוחד למי שמתחיל עם הון נמוך.
קרן סל, מסחר רציף בבורסה כחלק מעולם קרנות סל מחקות מדד
קרן סל (ETF) היא מכשיר השקעה שעוקב אחר מדד או סל נכסים, ונסחר בבורסה לאורך כל שעות המסחר כמו מניה רגילה. המשמעות: בכל רגע נתון יש לקרן מחיר שוק שמשתנה על פי ביקוש והיצע, ואתם יכולים לקנות ולמכור בזמן אמת.
לפי נתוני הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נכון לדצמבר 2025 נסחרות בבורסה הישראלית 464 קרנות סל בשווי שוק כולל של כ־218.4 מיליארד שקל, עלייה של 50.3 מיליארד שקל תוך שנה אחת בלבד. בשנת 2025 נרשמו למסחר 20 קרנות סל חדשות, המשקפות עניין גובר של הציבור הישראלי במכשיר זה.
מסחר בימי שישי, יתרון שרבים מפספסים: בניגוד לקרנות מחקות, קרנות סל נסחרות בבורסה בתל אביב גם ביום שישי. עבור משקיע שרוצה להגיב לנתונים כלכליים גלובליים שמתפרסמים לפני סגירת השוק האמריקאי ביום שישי, זו יכולת תגובה שאין לה תחליף.
עמלות מסחר: קרנות סל כרוכות בעמלות קנייה ומכירה כמו כל ניירות ערך אחרים. אם אתם רוכשים קרן סל בסכום של 500 שקל, ועמלת הקנייה היא 10 שקל, שילמתם 2% רק בעסקה. לכן עבור משקיעים עם סכומים קטנים שמפקידים בתדירות גבוהה, קרנות סל עשויות להיות יקרות יותר בפועל מקרנות מחקות.
מרווח קנייה-מכירה (Spread): בכל רגע שתנסו לקנות קרן סל, תגלו שיש פער קטן בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. בקרנות סחירות ונזילות הפער הזה זניח, אבל בקרנות סל פחות פעילות הוא עלול להגיע ל־0.1%-0.3% ויותר, עלות נסתרת שלא כולם מתחשבים בה.
רפורמת 2018, מה השתנה: לפי רשות ניירות ערך, עד סוף 2018 "קרנות סל" בישראל היו למעשה "תעודות סל", מכשיר חוב שחשף את המשקיעים לסיכון אשראי של המנפיק. הרפורמה שינתה אותן למבנה של קרן נאמנות, מה שהפחית משמעותית את הסיכון ושיפר את הגנת המשקיעים. כיום, קרנות הסל הישראליות מחזיקות בנכסים הפיזיים (או נגזרים עליהם) ואינן חשופות לסיכון פשיטת רגל של מנפיק.
הבדלי עלויות, מיסוי ועקיבה, הפרטים שמשפיעים על קרנות סל מחקות מדד
הבחירה בין קרן מחקה לקרן סל לא מסתכמת בנזילות בלבד. ישנם שלושה תחומים נוספים שמשפיעים ישירות על הכסף שייכנס לכיס שלכם בסוף: עלויות, מיסוי ופער עקיבה.
השוואת עלויות: טבלה מסכמת
| פרמטר | קרן מחקה (קרן נאמנות) | קרן סל ישראלית | קרן סל אירית (למשל CSPX) |
|---|---|---|---|
| אופן מסחר | פעם ביום (NAV) | רציף בבורסה | רציף בבורסות אירופה/ת"א |
| עמלות קנייה/מכירה | לרוב פטורות | עמלות מסחר רגילות | עמלות מסחר + המרת מט"ח |
| דמי ניהול (S&P 500) | ~0.1% | ~0.2%-0.35% | ~0.07%-0.2% |
| מרווח קנייה-מכירה | אין | קיים (זניח בסחירות גבוהה) | קיים |
| מסחר ביום שישי | לא | כן | כן (בבורסות אירופה) |
| השקעה מינימלית | כל סכום | מחיר יחידה אחת | מחיר יחידה אחת |
| הצמדה למדד המחירים לצרכן | כן (בקרנות ישראליות) | כן (בקרנות ישראליות) | לא |
| מס עיזבון אמריקאי | לא | לא | לא |
מיסוי, הפרט שרוב הישראלים מפספסים
בישראל, רווח הון מניירות ערך ממוסה ב־25%. אבל עבור קרנות ישראליות, הן סל והן מחקות, קיים מנגנון ייחודי: הצמדה למדד המחירים לצרכן. המשמעות היא שרק הרווח הריאלי (מעבר לאינפלציה) ממוסה. בסביבה של אינפלציה 3%-5% לשנה, זה יכול לחסוך לכם אחוזים ניכרים על פני תקופות השקעה ארוכות.
לגבי קרנות סל איריות (כמו iShares Core S&P 500 UCITS ETF), הן אינן כפופות למס עיזבון אמריקאי ומשלמות מס מופחת על דיבידנדים (15% במקור במקום 25%). עם זאת, בישראל הרווח מחושב ללא הצמדה למדד, מה שעשוי לפגוע בתשואה הנטו על פני שנים רבות. קרנות סל ישראליות מול אמריקאיות – מיסוי, דמי ניהול ומה באמת עדיף, ניתוח מלא של ההשוואה הזו זמין כאן.
צבירת דיבידנדים: רוב הקרנות הישראליות (סל ומחקות) אינן מחלקות דיבידנדים אלא מצברות אותם בתוך הקרן. זה מאפשר דחיית מס, אתם לא משלמים מס על הדיבידנד בזמן קבלתו, אלא רק כשאתם מוכרים את הקרן. לאורך שנים, זה יוצר אפקט ריבית דריבית שיכול להסתכם באלפי שקלים נוספים בתיק.
פער עקיבה (Tracking Error)
פער עקיבה הוא ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד שאותו היא עוקבת. פער של עד 0.3% לשנה נחשב תקין ומקובל. פער גדול יותר עשוי להעיד על ניהול לקוי, עלויות נסתרות גבוהות, או שיטת עקיבה סינתטית (עקיבה באמצעות נגזרים) שלא עובדת בצורה מיטבית בתנאי שוק מסוימים. בבחינת קרן, בין אם סל ובין אם מחקה, חשוב לבדוק את היסטוריית פער העקיבה שלה, לא רק את דמי הניהול.
מה עדיף למשקיע החודשי הקטן, קרן מחקה או קרן סל?
אם אתם מפקידים סכום קבוע מדי חודש, 500 שקל, 1,000 שקל, 2,000 שקל, קרן מחקה כנראה עדיפה עבורכם. הסיבה פשוטה: הפטור מעמלות קנייה ומכירה הופך את ההשקעה החודשית החוזרת לזולה הרבה יותר. כשמדובר בסכומים קטנים, עמלת מסחר של 10-15 שקל לעסקה עשויה לייצג 1%-3% מהסכום המושקע, ושחיקה כזו מצטברת לאלפי שקלים לאורך שנים.
בנוסף, ניתן לקנות קרן מחקה בסכום כלשהו ללא עיגול ליחידות שלמות. זה מאפשר השקעה עקבית בדיוק לפי התקציב שלכם, ללא שאריות כסף מיותרות.
לעומת זאת, אם אתם משקיעים עם סכומים גדולים יותר (מעל 50,000-100,000 שקל), סוחרים אקטיביים, או מישהו שרוצה גמישות ותגובה בזמן אמת לשוק, קרן סל היא הכלי הנכון. עמלות המסחר הופכות לפרופורציה נמוכה יחסית לסכום המושקע, ואת היכולת לצאת מהשקעה תוך שניות, בייחוד בתקופות של תנודתיות גבוהה, קשה להמיר בכסף.
מאור גנימה, מייסד שותף ומנטור ראשי במינוף פיננסי, מדגיש בתכנית ה-Roadmap שאין תשובה אחת נכונה, "השאלה הנכונה היא לא 'מה יותר טוב', אלא 'מה יותר טוב בשבילי, עכשיו, עם ההון שיש לי ועם הזמן שאני מוכן להקדיש לניהול הכסף שלי'."
להלן כמה תרחישים נפוצים כדי להמחיש את ההבדל המעשי:
- משקיע עם הון של 50,000 שקל, מפקיד 1,000 שקל בחודש: קרן מחקה עדיפה, חיסכון בעמלות ופשטות תפעולית.
- משקיע עם הון של 200,000 שקל שרוצה לנהל תיק אקטיבי: קרן סל עדיפה, גמישות, מסחר בזמן אמת, יכולת תגובה.
- סוחר יום עם הון של 100,000-500,000 שקל: קרנות סל בלבד, קרן מחקה אינה מתאימה כלל למסחר תוך יומי.
- משקיע פסיבי לטווח 20+ שנה עם הוראת קבע: קרן מחקה עם דמי ניהול אפסיים, האופציה הפשוטה והיעילה ביותר.
רוצים להבין לעומק אילו קרנות סל ספציפיות מומלצות בשוק הישראלי לפי מדד, אזור גיאוגרפי ודמי ניהול? ראו את קרנות סל מומלצות 2026, ההשוואה המלאה למשקיע הישראלי, שם נבנה את הבסיס לפורטפוליו פשוט ויעיל.
קרן מחקה מול קרן סל, מה רלוונטי לסוחרי יום ופרופ טריידרים
אם אתם פעילים בתחום המסחר העצמאי (Day Trading) או בפרופ טריידינג / נוסטרו, ההבחנה בין קרן מחקה לקרן סל היא בראש ובראשונה שאלה של כלי עבודה.
קרן מחקה, בשל מנגנון הסחר היומי שלה (NAV פעם אחת ביום), פשוט לא מתאימה לאסטרטגיות מסחר תוך יומי. אי אפשר לבצע עסקת Day Trade על קרן מחקה, כי המחיר לא ידוע עד סגירת היום. לעומת זאת, קרנות סל (ETFs) סחירות ברציפות ומאפשרות:
- כניסה ויציאה מדויקות לפי רמות טכניות ספציפיות
- שימוש בפקודות Limit ו-Stop Loss
- תגובה מיידית לחדשות מאקרו-כלכליות
- מסחר במדדים כולם, מדד S&P 500, נאסד"ק, ראסל 2000, ללא צורך לרכוש מניות בודדות
בתחום הפרופ טריידינג בישראל, שמאופיין כ"מוגבל ומתפתח" ביחס לשוק האמריקאי, חברות נוסטרו מספקות לסוחרים גישה להון של החברה ולפלטפורמות מסחר מתקדמות. מרבית חברות הנוסטרו בישראל נדרשות לרישיון מסחר עצמי מרשות ניירות ערך, כפי שמבהיר האסדרה. הסוחר מקבל שכר בסיס נמוך (לרוב כמה אלפי שקלים) ולצדו חלוקת רווחים שנעה בין 25% ל-50% מהרווחים שייצר עבור הבית. סוחרים מצליחים בענף מדווחים על הכנסות של עשרות עד מאות אלפי שקלים לחודש, אך אלה מיעוט.
לשם ההמחשה: כדי להגיע לרווח יומי ממוצע של 590 דולר (~2,200 שקל), סוחר עצמאי צריך הון מסחר של לפחות 59,000 דולר (~220,000 שקל), ובהנחה של תשואה יומית עקבית של 1%, שהיא רף שמעטים מגיעים אליו לאורך זמן.
רוצים להבין לעומק את הפוטנציאל, והסיכונים, של מסחר עצמאי בישראל? קבוצת הווטסאפ של מאור גנימה מאפשרת לקבל תשובות ישירות, ניתוחים שוטפים ולמידה שוטפת בלי עלות.
למי שמחפש להרחיב את ידיעותיו על קרנות סל בצורה שיטתית ועמוקה, קרנות סל (ETF), המדריך המלא למשקיע הישראלי 2026 הוא נקודת ההתחלה המומלצת.
שאלות נפוצות על קרן מחקה מול קרן סל
מה ההבדל המרכזי בין קרן מחקה לקרן סל בישראל?
ההבדל המרכזי הוא אופן המסחר. קרן מחקה היא קרן נאמנות פסיבית שנסחרת פעם אחת ביום לפי שווי הנכסים בסגירה (NAV), ולכן אין מחיר בזמן אמת. קרן סל, לעומת זאת, נסחרת בבורסה באופן רציף לאורך כל שעות המסחר, בדיוק כמו מניה. שתיהן עוקבות אחר מדדים ומציעות גיוון בעלויות נמוכות, אך הגמישות, מבנה העמלות ואפשרות התגובה בזמן אמת שונים לחלוטין.
האם קרן מחקה זולה יותר מקרן סל?
לא בהכרח, זה תלוי בדרך שבה אתם משקיעים. קרנות מחקות בישראל פטורות לרוב מעמלות קנייה ומכירה, מה שמוריד משמעותית את עלות ההשקעה החוזרת עבור מי שמפקיד סכומים קטנים בתדירות גבוהה. קרנות סל, לעומת זאת, כרוכות בעמלות מסחר בכל עסקה ובמרווח קנייה-מכירה. עם זאת, דמי הניהול של קרנות סל איריות ואמריקאיות (0.03%-0.2%) נמוכים לעיתים מאלו של קרנות מחקות ישראליות. על כן, משקיע עם הוראת קבע קטנה ייהנה יותר מקרן מחקה, בעוד שמשקיע עם סכום גדול בעסקה אחת עשוי למצוא את קרן הסל כזולה יותר כולל הכול.
האם ניתן לסחור בקרנות מחקות בזמן אמת כמו מניות?
לא. קרנות מחקות הן קרנות נאמנות ואינן נסחרות בבורסה לאורך יום המסחר. הוראת הקנייה או המכירה שלכם תבוצע פעם אחת ביום לפי שווי הסגירה של הקרן. אין אפשרות לקבוע מחיר מסוים, ואין פקודות Stop Loss. בניגוד לכך, קרנות סל נסחרות כמו מניות בדיוק, עם מחיר בזמן אמת, פקודות שוק, פקודות limit וכן הלאה, מה שהופך אותן לכלי הרבה יותר גמיש לכל מי שרוצה שליטה על תזמון הביצוע.
מה ההשלכות המיסויות של קרן מחקה ישראלית לעומת קרן סל זרה?
קרנות ישראליות, הן מחקות והן סל, נהנות ממנגנון הצמדת רווח ההון למדד המחירים לצרכן. בפועל, רק הרווח הריאלי (מעל האינפלציה) ממוסה ב-25%, מה שמפחית את חבות המס בסביבת אינפלציה גבוהה. קרנות סל זרות (איריות, אמריקאיות) אינן נהנות מהצמדה זו, כך שהמס חל על הרווח הנומינלי המלא. יתרון נוסף של קרנות ישראליות הוא שאין חשש למס עיזבון אמריקאי, בניגוד לקרנות סל אמריקאיות שחשיפה אליהן עלולה לגרור חבות מס עיזבון לבני זוג ויורשים שאינם אזרחי ארה"ב.
מה זה "פער עקיבה" ואיך הוא משפיע על הבחירה בין קרן מחקה לקרן סל?
פער עקיבה (Tracking Error) הוא ההפרש בין ביצועי הקרן לביצועי המדד שאחריו היא עוקבת. פער של עד 0.3% לשנה נחשב תקין. פער גדול יותר עשוי להצביע על עלויות נסתרות, בעיות בניהול הקרן, או שיטת עקיבה סינתטית (נגזרים) שאינה עובדת בצורה מיטבית בתנאי שוק קיצוניים. בבדיקת קרן, בין אם מחקה ובין אם סל, כדאי לבחון את היסטוריית פערי העקיבה שלה לפחות לאורך 3 שנים, ולהשוות בין קרנות שעוקבות אחר אותו מדד. קרן עם דמי ניהול נמוכים יותר אך פער עקיבה גבוה עלולה להיות יקרה יותר בסופו של דבר.
מה עדיף לסוחר יום, קרן מחקה או קרן סל?
לסוחר יום, קרן מחקה אינה רלוונטית כלל. מסחר תוך יומי מבוסס על כניסה ויציאה מהירה לפי רמות מחיר ספציפיות, ולמטרה הזו נדרש מחיר בזמן אמת ויכולת ביצוע מיידי. קרן סל מאפשרת את כל אלה: מחיר רציף, פקודות Stop Loss ו-Limit, ויכולת לסחור על מדדים שלמים (S&P 500, נאסד"ק וכו') ללא צורך לבחור מניות בודדות. בהקשר של פרופ ט
מה ההבדל המרכזי בין קרן מחקה לקרן סל בישראל?
ההבדל המרכזי הוא אופן המסחר. קרן מחקה היא קרן נאמנות פסיבית שנסחרת פעם אחת ביום לפי שווי הנכסים בסגירה (NAV), ולכן אין מחיר בזמן אמת. קרן סל, לעומת זאת, נסחרת בבורסה באופן רציף לאורך כל שעות המסחר, בדיוק כמו מניה. שתיהן עוקבות אחר מדדים ומציעות גיוון בעלויות נמוכות, אך הגמישות, מבנה העמלות ואפשרות התגובה בזמן אמת שונים לחלוטין.
האם קרן מחקה זולה יותר מקרן סל?
לא בהכרח, זה תלוי בדרך שבה אתם משקיעים. קרנות מחקות בישראל פטורות לרוב מעמלות קנייה ומכירה, מה שמוריד משמעותית את עלות ההשקעה החוזרת עבור מי שמפקיד סכומים קטנים בתדירות גבוהה. קרנות סל, לעומת זאת, כרוכות בעמלות מסחר בכל עסקה ובמרווח קנייה-מכירה. עם זאת, דמי הניהול של קרנות סל איריות ואמריקאיות (0.03%-0.2%) נמוכים לעיתים מאלו של קרנות מחקות ישראליות. על כן, משקיע עם הוראת קבע קטנה ייהנה יותר מקרן מחקה, בעוד שמשקיע עם סכום גדול בעסקה אחת עשוי למצוא את קרן הסל כזולה יותר כולל הכול.
האם ניתן לסחור בקרנות מחקות בזמן אמת כמו מניות?
לא. קרנות מחקות הן קרנות נאמנות ואינן נסחרות בבורסה לאורך יום המסחר. הוראת הקנייה או המכירה שלכם תבוצע פעם אחת ביום לפי שווי הסגירה של הקרן. אין אפשרות לקבוע מחיר מסוים, ואין פקודות Stop Loss. בניגוד לכך, קרנות סל נסחרות כמו מניות בדיוק, עם מחיר בזמן אמת, פקודות שוק, פקודות limit וכן הלאה, מה שהופך אותן לכלי הרבה יותר גמיש לכל מי שרוצה שליטה על תזמון הביצוע.
מה ההשלכות המיסויות של קרן מחקה ישראלית לעומת קרן סל זרה?
קרנות ישראליות, הן מחקות והן סל, נהנות ממנגנון הצמדת רווח ההון למדד המחירים לצרכן. בפועל, רק הרווח הריאלי (מעל האינפלציה) ממוסה ב-25%, מה שמפחית את חבות המס בסביבת אינפלציה גבוהה. קרנות סל זרות (איריות, אמריקאיות) אינן נהנות מהצמדה זו, כך שהמס חל על הרווח הנומינלי המלא. יתרון נוסף של קרנות ישראליות הוא שאין חשש למס עיזבון אמריקאי, בניגוד לקרנות סל אמריקאיות שחשיפה אליהן עלולה לגרור חבות מס עיזבון לבני זוג ויורשים שאינם אזרחי ארה"ב.
מה זה "פער עקיבה" ואיך הוא משפיע על הבחירה בין קרן מחקה לקרן סל?
פער עקיבה (Tracking Error) הוא ההפרש בין ביצועי הקרן לביצועי המדד שאחריו היא עוקבת. פער של עד 0.3% לשנה נחשב תקין. פער גדול יותר עשוי להצביע על עלויות נסתרות, בעיות בניהול הקרן, או שיטת עקיבה סינתטית (נגזרים) שאינה עובדת בצורה מיטבית בתנאי שוק קיצוניים. בבדיקת קרן, בין אם מחקה ובין אם סל, כדאי לבחון את היסטוריית פערי העקיבה שלה לפחות לאורך 3 שנים, ולהשוות בין קרנות שעוקבות אחר אותו מדד. קרן עם דמי ניהול נמוכים יותר אך פער עקיבה גבוה עלולה להיות יקרה יותר בסופו של דבר.
או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.
גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.