קרן סל נאסדק היא קרן סחירה בבורסה המעקבת אחר מדד ناسداק, בעיקר טכנולוגיה ומניות גדולות. קרנות אלו מאפשרות למשקיעים חשיפה למכלול של חברות טק בעלות שווי שוק גבוה, כאשר הביצועים שלהן קשורים ישירות לתנועות מדד הנאסדק-100 או הנאסדק-קומפוזיט בבורסה האמריקאית.
קרן סל נאסד"ק היא מכשיר השקעה הנסחר בבורסה ומאפשר חשיפה למדד נאסד"ק 100, המדד הכולל את 100 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסת נאסד"ק, בדגש כבד על ענף הטכנולוגיה. במקום לבחור מניה בודדת, משקיע ישראלי יכול לרכוש יחידה אחת בקרן סל ולקבל חשיפה מיידית לחברות כמו אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון וגוגל, הכל במחיר עמלה שנתית של 0.10%-0.30% בלבד. בשנת 2024 רשם מדד נאסד"ק 100 עלייה של 25.9%, לאחר עלייה מדהימה של 43.4% ב-2023 וירידה חדה של 33.1% ב-2022. הנתונים האלה מסכמים בצורה טובה את אחת העובדות החשובות ביותר לגבי ההשקעה בקרן סל נאסד"ק: הפוטנציאל גבוה, אבל גם התנודתיות. במדריך הזה נסביר בדיוק איך לבחור קרן סל על נאסד"ק כמשקיע ישראלי, ונשווה בין כל הסוגים הקיימים, אמריקאיות, אירלנדיות וישראליות.
תשובה ישירה, הקרנות המובילות לעקיבה אחרי נאסד"ק 100
ישנם שלושה סוגים עיקריים של קרן סל נאסד"ק שעומדים לרשות המשקיע הישראלי: קרנות אמריקאיות, קרנות אירלנדיות (UCITS) וקרנות ישראליות. כל אחת מהן מציעה מבנה שונה, עמלות שונות ומשמעויות מס שונות לחלוטין.
קרנות אמריקאיות, QQQ ו-QQQM
ה-Invesco QQQ Trust (QQQ) הוא קרן הסל הפופולרית ביותר בעולם לעקיבה אחרי נאסד"ק 100. הקרן הושקה במרץ 1999 ומנהלת כיום נכסים בסכום עצום של כ-494 מיליארד דולר, עם דמי ניהול של 0.18% בשנה. אחיה הקטן, QQQM (שהושק באוקטובר 2020), מנהל כ-97 מיליארד דולר עם דמי ניהול נמוכים יותר של 0.15%, ולמרות שזה נשמע כמו הבדל זעיר, בין 2021 לספטמבר 2024 הצליח QQQM להניב תשואה של 47.01% לעומת 46.84% של QQQ, בדיוק בגלל הפרש העמלות. נכון ל-2026 נכנסו שחקנים חדשים לשוק: SPDR השיקה את QNDX עם דמי ניהול של 0.10% בלבד ביוני 2026, ו-BlackRock השיקה את IQQ (iShares Nasdaq 100 ETF) ביולי 2026 עם דמי ניהול של 0.10% עד יולי 2027, ולאחר מכן 0.12%.
חשוב לדעת: קרנות אמריקאיות חשופות למס עיזבון אמריקאי (Estate Tax) עבור משקיעים שאינם אזרחי ארה"ב. ייתכן שסכומים מעל 60,000 דולר יחויבו במס עיזבון בשיעור של עד 40% במקרה פטירה, נקודה שמרבית המשקיעים הישראלים לא לוקחים בחשבון.
קרנות אירלנדיות (UCITS)
עבור המשקיע הישראלי, הקרנות האירלנדיות מהוות לרוב את הפתרון המועדף. iShares NASDAQ 100 UCITS ETF (מס' קרן 1159243) של BlackRock גובה דמי ניהול שנתיים של 0.30%, משתמשת בעקיבה פיזית, צוברת דיבידנדים ונסחרת בשקלים ישירות בבורסה בתל אביב. Invesco NASDAQ-100 SWAP UCITS ETF ACC (מס' קרן 1186063) של אינווסקו היא קרן סינתטית (swap), היא לא מחזיקה ישירות את מניות המדד אלא משתמשת בחוזים פיננסיים כדי לשכפל את התשואה, ולעיתים מציעה יתרון במיסוי דיבידנדים.
קרנות ישראליות
הקרנות הישראליות הן קרנות מחקות (Mutual Funds) הנסחרות בבורסה בתל אביב ומפוקחות על ידי רשות ניירות ערך הישראלית. דוגמה בולטת היא קסם NASDAQ 100 ETF (מס' קרן 5128905), גובה 0% דמי ניהול קבועים, אך 0.1% דמי ניהול משתנים ו-0.025% דמי נאמן. ב-2023 הניבו קרנות ישראליות מחקות נאסד"ק של חברות כמו הראל, מגדל שוקי הון ו-IBI תשואות של 60.8%-61.3%, עקפו חלק מהמקבילות האירלנדיות בשנה זו.
מה בכלל יש בתוך מדד נאסד"ק 100, הבנת הבסיס
מדד נאסד"ק 100 (Nasdaq-100) כולל את 100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסת נאסד"ק, על פי שווי שוק. הוא שונה מהותית ממדד נאסד"ק הכולל (Composite), הכולל למעלה מ-3,000 חברות. כ-60%-65% מהמשקל במדד מגיע ממגזר הטכנולוגיה, מה שיוצר ריכוזיות גבוהה, 9 חברות בלבד מהוות כ-45% מהמדד.
החברות הגדולות ביותר במדד (נכון ל-2025) כוללות את מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, Meta, אלפבית (גוגל), טסלה, ברודקום ו-ASML. ניתן להבחין בכך שמדובר בחברות שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית, הענן, הסמיקונדקטורים וכלכלת הפלטפורמות.
לS&P 500 מול נאסד"ק, השוואה מלאה יש יתרונות שונים: ה-S&P 500 מפוזר יותר (500 חברות, כולל פיננסים, בריאות ואנרגיה), ובשנתיים האחרונות שהסתיימו ב-2024 הניב תשואה כוללת של 57.8%. נאסד"ק 100 מציע פוטנציאל תשואה גבוה יותר בתקופות גאות טכנולוגית, אבל גם נפילות חדות יותר בתקופות משבר, כפי שראינו ב-2022.
הטיית הדוגמה ההיסטורית
משקיעים רבים נמשכים לנאסד"ק 100 בגלל ביצועיו הנפלאים בעשור האחרון. אבל חשוב להבין: עשור של עלייה ריבית אפסית היה רוח גבית עצומה לחברות צמיחה. כיום, בסביבת ריבית גבוהה יותר ותחרות גוברת מחברות AI חדשות, התמונה מורכבת יותר.
השוואה מלאה, קרן סל נאסד"ק ישראלית מול אמריקאית ואירלנדית
כשבוחרים קרן סל נאסד"ק כמשקיע ישראלי, ארבעה פרמטרים מרכזיים קובעים את ההחלטה: דמי ניהול, מיסוי דיבידנדים, חשיפת מטבע ומס עיזבון.
| סוג הקרן | דוגמה | דמי ניהול | מיסוי דיבידנדים פנימי | מס עיזבון | נסחרת בת"א |
|---|---|---|---|---|---|
| אמריקאית | QQQ / QQQM | 0.15%-0.18% | 30% מס מקור אמריקאי | כן, עד 40% | לא (NYSE) |
| אירלנדית (UCITS) | iShares 1159243 | 0.30% | 15% בלבד (אמנת מס) | לא | כן |
| אירלנדית סינתטית | Invesco 1186063 | 0.20% | 0% (מבנה SWAP) | לא | כן |
| ישראלית | קסם 5128905 | 0% + 0.1% משתנה | 0% (פטורה) | לא | כן |
מדוע הקרנות הישראליות והאירלנדיות עדיפות לרוב המשקיעים הישראליים?
כאשר קרן אמריקאית כמו QQQ מקבלת דיבידנד ממניות שבמדד, מנוכה 30% מס מקור בארה"ב. קרן אירלנדית פיזית מנכה רק 15% (בזכות אמנת המס אירלנד-ארה"ב), וקרן סינתטית (SWAP) עשויה לא לשלם מס דיבידנד כלל, מכיוון שהיא לא מחזיקה ישירות את המניות. קרנות ישראליות מחקות גם הן ליהנות מהסדרי מס נוחים. ההפרש הזה מתורגם לכ-0.2%-0.4% תשואה שנתית נוספת לטובת הקרנות הלא-אמריקאיות, ולאורך 20 שנה זה עשרות אחוזים בהבדל.
בנוסף, הקרנות האירלנדיות והישראליות פטורות ממס עיזבון אמריקאי, סיכון שמשקיעים ישראלים רבים מתעלמים ממנו לחלוטין. מאור גנימה ממינוף פיננסי מדגיש בהדרכותיו שמשקיעים לטווח ארוך חייבים לקחת בחשבון את מס העיזבון לפני שהם בוחרים בקרן אמריקאית רק בגלל דמי הניהול הנמוכים שלה.
דמי ניהול, גידור מטבע ומיסוי, הפרטים שמשנים את התשואה בקרן סל נאסד"ק
מעבר לדמי הניהול הנקובים, יש שורה של עלויות נסתרות שמשפיעות על התשואה הסופית של כל קרן סל נאסד"ק. חשוב לדעת אותן לפני שמשקיעים.
העלויות הנסתרות שאף אחד לא מזכיר
- דמי משמרת (Custody Fees): בתי השקעות ישראלים גובים לרוב 0.1%-0.5% בשנה על שווי התיק, לפעמים עם מינימום. קנייה של קרן אמריקאית דרך ברוקר ישראלי עלולה להיות יקרה יותר מקנייה של קרן ישראלית.
- עמלת המרת מט"ח: אם קונים QQQ דרך ברוקר ישראלי, צריך להמיר שקלים לדולרים, עמלה שיכולה לעמוד על 0.3%-1.5% לכל פעולה.
- עמלות קנייה ומכירה: ברוקרים ישראלים גובים עמלות על כל עסקה, שיכולות לנוע בין 0.1% ל-0.5% מהסכום.
- שגיאת עקיבה (Tracking Error): ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד. קרן עם tracking error גבוה "מפסידה" תשואה גם אם דמי הניהול שלה נמוכים.
גידור מטבע, כן או לא?
גידור מטבע (Currency Hedging) הוא כלי שנועד להגן על המשקיע מפני שינויים בשער הדולר-שקל. כאשר הדולר נחלש מול השקל, המשקיע הישראלי שמחזיק קרן לא-מגודרת "מפסיד" בתרגום לשקלים, גם אם הקרן עלתה בדולרים.
מצד שני, גידור מטבע עולה כסף, לרוב 0.1%-0.5% נוסף בשנה, ויש לו מחיר מיסוי שונה: בישראל, קרן מגודרת מטבע מחויבת במס על רווח ריאלי שקלי בלבד, בעוד שקרן לא-מגודרת עשויה לשלם מס גם על רווחי שער החליפין. לרוב המשקיעים לטווח ארוך (10 שנה ומעלה), הקונסנזוס הוא שעדיף לא לגדר, מכיוון שהדולר הוא מטבע הצמיחה הגלובלית ולאורך זמן הכיוון כלפי מעלה. משקיעים לטווח קצר או בפרישה שרוצים ודאות שקלית, הגידור רלוונטי יותר.
מיסוי קרנות סל נאסד"ק למשקיע ישראלי
כל קרנות סל נאסד"ק חשופות למס רווח הון של 25% על רווחים ריאליים (מנוכה אינפלציה) עבור תושב ישראל שמשקיע דרך חשבון אישי. אם המסחר הופך לפעילות עסקית עיקרית, רשות המסים עשויה לסווג את הרווחים כהכנסה עסקית החייבת במדרגות מס שוליות של עד 47% בתוספת ביטוח לאומי. השקעה דרך קופת גמל להשקעה מאפשרת דחיית מס עד למשיכה, ויכולה להיות יעילה מאוד לטווח ארוך. בורסת תל אביב מפרסמת נתונים עדכניים על כל הקרנות הנסחרות, כולל עמלות ותשואות השוואתיות.
השקעה חודשית קבועה ב-DCA
אחת האסטרטגיות הפופולריות ביותר עבור קרן סל נאסד"ק היא שיטת DCA, מיצוע עלויות: השקעת סכום קבוע מדי חודש, בלי קשר לרמת המדד. שיטה זו מפחיתה את הסיכון של "קנייה בפסגה" ומייצרת משמעת השקעה ארוכת טווח. לדוגמה, משקיע שהשקיע 2,000 שקל בחודש במשך 2022 (שנת ירידות חדות של 33%), קנה יחידות בזול ונהנה מאוד מהעלייה של 43.4% ב-2023.
הסיכון בריכוז טכנולוגי, מה חשוב לדעת לפני שמשקיעים בקרן סל נאסד"ק
קרן סל נאסד"ק היא בהגדרה השקעה מרוכזת. להבין את הסיכון הזה זה לא אומר להימנע מההשקעה, זה אומר להיות ערוך.
ריכוזיות סקטוריאלית
כאמור, כ-65% ממשקל המדד מגיע ממגזר הטכנולוגיה, ו-9 חברות בלבד מהוות כ-45% מהמדד. מה זה אומר בפועל? אם אנבידיה, אפל או מיקרוסופט "נושאות" את השוק, גם הקרן שלכם עולה. אם הן סובלות, כולכם סובלים. זה עומד בניגוד ל-S&P 500, שיש בו פיזור גדול יותר בין מגזרים.
תנודתיות גבוהה, ולא רק בירידות
מי שהסתכל על הנתונים ההיסטוריים ראה: ב-2022 נאסד"ק 100 ירד 33.1%, זה אומר שתיק של מיליון שקל הפסיד 331,000 שקל בשנה אחת. ב-2023 חזר המדד בעלייה של 43.4%, ובשנת 2024 הוסיף עוד 25.9%. עבור מי שנשאר מושקע, הכל בסדר. עבור מי שמכר בפאניקה ב-2022, נעל הפסד ופספס את ההתאוששות.
ריבית ושינויי מאקרו
חברות טכנולוגיה רגישות במיוחד לשינויי ריבית. כשבנק ישראל ו-Fed מעלים ריבית, שווי החברות צומחות (שמרבית הכנסותיהן עתידיות) יורד יחסית. זו אחת הסיבות לנפילה החדה של 2022. מי שמשקיע בקרן סל נאסד"ק צריך להבין את הקשר הזה.
מה עושים עם הסיכון?
אין צורך להימנע מהשקעה בנאסד"ק 100 בשל הסיכון הזה. יש כמה דרכים לנהל אותו: (1) לוודא שהשקעת הנאסד"ק היא חלק מתיק מגוון שכולל גם S&P 500 ו/או אג"ח; (2) לאמץ אופק השקעה ארוך (10+ שנה) שמאפשר ספיגת תנודות; (3) להשתמש ב-DCA כדי לא "לנחות" על נקודה שיא. מינוף פיננסי מלמד את העקרונות האלה כחלק מהתכנית הכוללת לבניית תיק השקעות פסיבי חכם.
כיצד לרכוש קרן סל נאסד"ק בישראל, המדריך המעשי
רכישת קרן סל נאסד"ק בישראל אפשרית דרך מספר ערוצים. הנה הסבר על כל אחד מהם:
1. דרך בנק ישראלי
הדרך הפשוטה ביותר למתחיל: פותחים חשבון ני"ע בבנק, מחפשים את מספר הקרן (למשל 1159243 לאירלנדית של iShares, או 5128905 לקסם הישראלית) ומבצעים קנייה. החיסרון: עמלות גבוהות יחסית ודמי משמרת.
2. דרך בית השקעות ישראלי
מיטב, אינפינייטי, אקסלנס ואחרים מציעים פלטפורמות עצמאיות עם עמלות נמוכות יותר. ניתן לקנות בהן קרנות ישראליות ואירלנדיות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
3. דרך ברוקר בינלאומי
Interactive Brokers, למשל, מאפשר לישראלים לרכוש QQQ ו-QQQM ישירות בניו יורק. העמלות נמוכות מאוד, אך יש לשים לב לסיכון מס העיזבון האמריקאי ולחובות דיווח לרשויות המס.
4. דרך קופת גמל להשקעה
ניתן לרכוש קרנות מחקות נאסד"ק גם בתוך קופת גמל להשקעה, הסדר שמאפשר דחיית מס ומינוף של יתרונות המס לטווח ארוך מאוד. זוהי דרך חכמה במיוחד למשקיעים לגיל פרישה.
לפני שמחליטים איפה וכיצד לקנות, כדאי להצטרף לקבוצת הווטסאפ של מאור גנימה ולקבל עצות מעשיות ומותאמות אישית ממנטורים ומשקיעים מנוסים שמכירים את השוק הישראלי לעומק.
שאלות נפוצות על קרן סל נאסד"ק
מה ההבדל בין QQQ ל-QQQM ואיזה עדיף למשקיע ישראלי?
QQQ ו-QQQM שתיהן קרנות סל אמריקאיות של Invesco שעוקבות אחרי נאסד"ק 100. ההבדל המרכזי: QQQ גובה 0.18% דמי ניהול ומנהלת כ-494 מיליארד דולר, בעוד QQQM גובה 0.15% ומנהלת כ-97 מיליארד. ב-2021-2024, ה-QQQM הניאות תשואה מעט גבוהה יותר (47.01% מול 46.84%) בדיוק בגלל ההפרש בדמי הניהול. עם זאת, עבור המשקיע הישראלי, שתי הקרנות חשופות למס עיזבון אמריקאי אפשרי, מה שהופך אותן לפחות אטרקטיביות לעומת האירלנדיות או הישראליות, למרות דמי הניהול הנמוכים יותר.
מדוע קרן אירלנדית (UCITS) עדיפה על קרן אמריקאית עבור ישראלים?
ישנם שלושה יתרונות עיקריים לקרן אירלנדית: ראשית, אין חשיפה למס עיזבון אמריקאי (Estate Tax) שיכול לעמוד על עד 40% מהסכום מעל 60,000 דולר לאדם שאינו אזרח אמריקאי. שנית, הקרנות האירלנדיות הפיזיות משלמות רק 15% מס דיבידנד (לעומת 30% בקרנות אמריקאיות) בזכות אמנת המס אירלנד-ארה"ב. שלישית, ניתן לסחור בהן ישירות בבורסה בתל אביב בשקלים, ללא עמלות המרת מטבע. ההפרש המצטבר בתשואה לאורך 20 שנה, הנובע מחיסכון במיסוי ועמלות, יכול לעמוד על עשרות אחוזים.
מה זה קרן סינתטית (SWAP) ומה הסיכון שבה?
קרן סינתטית כמו Invesco NASDAQ-100 SWAP UCITS ETF (1186063) לא מחזיקה ישירות את מניות המדד. במקום זאת, היא כותבת חוזה SWAP עם גורם נגדי (counterparty), בדרך כלל בנק גדול, שמחייב אותו לשלם את תשואת המדד. היתרון: הקרן לא נדרשת לשלם מס דיבידנד, מה שמשפר את ביצועיה. הסיכון: "סיכון צד נגדי", אם הגוף שמולו נכרת החוזה קורס (כמו שקרה בלמן ברדרס ב-2008), הקרן עלולה לסבול. לפי תקנות UCITS, הסיכון הזה מוגבל ל-10% מנכסי הקרן. לרשות ניירות ערך יש עמדה ברורה בנושא: גם בעסקת SWAP, שני הצדדים נחשבים "מחזיקים" בניירות הערך הבסיסיים לצורכי חישוב אחזקה.
האם עדיף קרן שצוברת דיבידנדים (Accumulating) או קרן שמחלקת אותם?
עבור רוב המשקיעים הישראלים לטווח ארוך, קרן צוברת דיבידנדים (Accumulating) עדיפה מסיבות שתיים: ראשית, הדיבידנדים מושקעים מחדש אוטומטית ונהנים מריבית דריבית, אפקט צבירה חזק לאורך עשורים. שנית, בקרן מחלקת נאלצים לשלם מס על כל דיבידנד שמתקבל (25%), ואז להשקיע מחדש סכום קטן יותר. בקרן צוברת, המס נדחה עד למכירה. ה-iShares NASDAQ 100 UCITS ETF (1159243) היא דוגמה לקרן צוברת שנסחרת בת"א, מה שהופך אותה לנוחה מאוד למשקיע ישראלי שרוצה גם יעילות מס וגם נוחות של מסחר שקלי.
מה ההבדל בין "קרן סל" ל-"קרן מחקה" ו"תעודת סל" בישראל?
"תעודות סל" היו מכשיר השקעה ישן שהיה מקובל בישראל עד לרפורמה של 2019-2020 שבוצעה על ידי רשות ניירות ערך. ההבדל המרכזי: תעודות סל היו התחייבות חוזית של מנפיקה, ללא הפרדה של נכסים. "קרן סל" (ETF) היא קרן נאמנות שנסחרת בבורסה, כאשר הנכסים מופרדים ומוגנים מפני פשיטת רגל של המנהל. המעבר לקרנות סל שיפר את הגנת המשקיע באופן משמעותי. היום, כאשר מחפשים "תעודת סל נאסד"ק" בבורסה הישראלית, רוב הסיכויים שתמצאו קרן סל או קרן מחקה, המינוח הישן כבר לא רלוונטי ברוב המקרים.
כמה כסף צריך להשקיע בקרן סל נאסד"ק כדי שזה "ישתלם"?
אין סכום מינימום משמעותי, ניתן להתחיל בסכומים קטנים של כמה מאות שקלים. עם זאת, עמלות קנייה ומכירה וכן דמי משמרת הופכות השקעות קטנות מאוד לפחות יעילות. מבחינה מעשית, השקעה חודשית קבועה של 500-1,000 שקל בשיטת DCA היא נקודת פתיחה סבירה. לאלה שמעוניינים בבניית עושר רציני לאורך זמן, המדריך של מינוף פיננסי ממליץ על אופק של 10 שנים לפחות, עם הגדלה הדרגתית של הסכום ככל שהכנסה גדלה. מ
מה ההבדל בין QQQ ל-QQQM ואיזה עדיף למשקיע ישראלי?
QQQ ו-QQQM שתיהן קרנות סל אמריקאיות של Invesco שעוקבות אחרי נאסד"ק 100. ההבדל המרכזי: QQQ גובה 0.18% דמי ניהול ומנהלת כ-494 מיליארד דולר, בעוד QQQM גובה 0.15% ומנהלת כ-97 מיליארד. ב-2021-2024, ה-QQQM הניאות תשואה מעט גבוהה יותר (47.01% מול 46.84%) בדיוק בגלל ההפרש בדמי הניהול. עם זאת, עבור המשקיע הישראלי, שתי הקרנות חשופות למס עיזבון אמריקאי אפשרי, מה שהופך אותן לפחות אטרקטיביות לעומת האירלנדיות או הישראליות, למרות דמי הניהול הנמוכים יותר.
מדוע קרן אירלנדית (UCITS) עדיפה על קרן אמריקאית עבור ישראלים?
ישנם שלושה יתרונות עיקריים לקרן אירלנדית: ראשית, אין חשיפה למס עיזבון אמריקאי (Estate Tax) שיכול לעמוד על עד 40% מהסכום מעל 60,000 דולר לאדם שאינו אזרח אמריקאי. שנית, הקרנות האירלנדיות הפיזיות משלמות רק 15% מס דיבידנד (לעומת 30% בקרנות אמריקאיות) בזכות אמנת המס אירלנד-ארה"ב. שלישית, ניתן לסחור בהן ישירות בבורסה בתל אביב בשקלים, ללא עמלות המרת מטבע. ההפרש המצטבר בתשואה לאורך 20 שנה, הנובע מחיסכון במיסוי ועמלות, יכול לעמוד על עשרות אחוזים.
מה זה קרן סינתטית (SWAP) ומה הסיכון שבה?
קרן סינתטית כמו Invesco NASDAQ-100 SWAP UCITS ETF (1186063) לא מחזיקה ישירות את מניות המדד. במקום זאת, היא כותבת חוזה SWAP עם גורם נגדי (counterparty), בדרך כלל בנק גדול, שמחייב אותו לשלם את תשואת המדד. היתרון: הקרן לא נדרשת לשלם מס דיבידנד, מה שמשפר את ביצועיה. הסיכון: "סיכון צד נגדי", אם הגוף שמולו נכרת החוזה קורס (כמו שקרה בלמן ברדרס ב-2008), הקרן עלולה לסבול. לפי תקנות UCITS, הסיכון הזה מוגבל ל-10% מנכסי הקרן. לרשות ניירות ערך יש עמדה ברורה בנושא: גם בעסקת SWAP, שני הצדדים נחשבים "מחזיקים" בניירות הערך הבסיסיים לצורכי חישוב אחזקה.
האם עדיף קרן שצוברת דיבידנדים (Accumulating) או קרן שמחלקת אותם?
עבור רוב המשקיעים הישראלים לטווח ארוך, קרן צוברת דיבידנדים (Accumulating) עדיפה מסיבות שתיים: ראשית, הדיבידנדים מושקעים מחדש אוטומטית ונהנים מריבית דריבית, אפקט צבירה חזק לאורך עשורים. שנית, בקרן מחלקת נאלצים לשלם מס על כל דיבידנד שמתקבל (25%), ואז להשקיע מחדש סכום קטן יותר. בקרן צוברת, המס נדחה עד למכירה. ה-iShares NASDAQ 100 UCITS ETF (1159243) היא דוגמה לקרן צוברת שנסחרת בת"א, מה שהופך אותה לנוחה מאוד למשקיע ישראלי שרוצה גם יעילות מס וגם נוחות של מסחר שקלי.
מה ההבדל בין "קרן סל" ל-"קרן מחקה" ו"תעודת סל" בישראל?
"תעודות סל" היו מכשיר השקעה ישן שהיה מקובל בישראל עד לרפורמה של 2019-2020 שבוצעה על ידי רשות ניירות ערך. ההבדל המרכזי: תעודות סל היו התחייבות חוזית של מנפיקה, ללא הפרדה של נכסים. "קרן סל" (ETF) היא קרן נאמנות שנסחרת בבורסה, כאשר הנכסים מופרדים ומוגנים מפני פשיטת רגל של המנהל. המעבר לקרנות סל שיפר את הגנת המשקיע באופן משמעותי. היום, כאשר מחפשים "תעודת סל נאסד"ק" בבורסה הישראלית, רוב הסיכויים שתמצאו קרן סל או קרן מחקה, המינוח הישן כבר לא רלוונטי ברוב המקרים.
או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.
גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.