תעודת סל מול קרן סל – מה ההבדל ולמה כל התעודות נעלמו

תעודות סל הן התחייבויות של בנק או בית השקעות לשם מעקב אחר מדד מסוים, בניגוד לקרנות סל המחזיקות בנכסים בפועל. בסוף 2018, תעודות סל כמעט נעלמו מהשוק הישראלי לאחר רפורמה שלטבעה בקרנות סל שקופות יותר וממזגנות טוב יותר את המשקיעים.

נכון ל-2026, תעודות הסל כמעט ואינן קיימות עוד בבורסה בתל אביב, מכשיר שמיליוני ישראלים הכירו ואהבו פשוט נעלם, והוחלף במשהו דומה אך שונה מהותית. תעודת סל (Exchange Traded Note, ETN) היא מכשיר חוב שהונפק על ידי בנק או בית השקעות, שהתחייב לשלם למשקיע את תשואת מדד מסוים, מבלי להחזיק בפועל את נכסי הבסיס. לעומתה, קרן סל (Exchange Traded Fund, ETF) היא קרן השקעות שמחזיקה בפועל את המניות, האג"ח או הנכסים האחרים שהיא עוקבת אחריהם, כאשר הנכסים מוחזקים בנאמנות ומוגנים גם במקרה של קריסת מנהל הקרן. ההבדל נשמע טכני, אך למשקיעים שחוו את משבר 2008, הוא הבדל של ממש בין שינה רגועה לדאגה אמיתית לכסף. במאמר זה נסביר בדיוק מה היו תעודות הסל, מדוע נכפתה עליהן הרפורמה, מה השתנה בפועל, ואיך כל זה משפיע עליכם כמשקיעים היום.

תשובה ישירה: למה אין יותר תעודות סל בישראל?

תעודות הסל נעלמו מהשוק הישראלי בעקבות תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שפורסם באוגוסט 2017 ונכנס לתוקף בסוף שנת 2018. הרפורמה חייבה את המרת רוב תעודות הסל לקרנות סל (ETF) או לקרנות נאמנות מחקות, והכפיפה אותן לרגולציה מחמירה יותר של רשות ניירות ערך. הסיבה המרכזית: תעודות הסל יצרו סיכון מנפיק (Counterparty Risk), אם הגוף שהנפיק את התעודה היה קורס, כספי המשקיעים היו בסכנה אמיתית. כתוצאה מכך, החל מ-2019, תעודות הסל כמעט נעלמו לחלוטין מהשוק הישראלי, והקרנות סל הפכו לכיוון הבלעדי להשקעה פסיבית עוקבת מדד.

מה היתה תעודת סל ומה היה הסיכון הגדול שלה?

כדי להבין את הרפורמה, צריך קודם להבין מה בדיוק היתה תעודת סל ולמה היא נחשבה בעייתית.

תעודת סל (ETN) היא מכשיר חוב, לא קרן השקעות. בנק גדול, חברת ביטוח, או בית השקעות, היה מנפיק את התעודה ומתחייב: "אנחנו נשלם לך את תשואת מדד ה-S&P 500, או את תשואת מדד ת"א 35". מבחינת המשקיע, זה נשמע מצוין, עוקב אחר מדד, נסחר בבורסה כמו מניה, פשוט ונגיש.

אבל המחיר הנסתר היה משמעותי: הגוף המנפיק לא היה מחויב להחזיק בפועל את נכסי הבסיס. הוא נתן לכם נייר שאומר "אנחנו חייבים לכם תשואת המדד", בדיוק כמו אג"ח. ואם הגוף המנפיק היה נקלע לקשיים פיננסיים? המשקיעים היו הופכים לנושים, ממש כמו כל נושה אחר בהליך פשיטת הרגל.

בנוסף לסיכון המנפיק, תעודות הסל סבלו מחוסר שקיפות בעמלות. עלויות הניהול לא תמיד היו ברורות, ה"מרווח" שגבה המנפיק בין תשואת המדד לבין מה שקיבל המשקיע לא תמיד פורסם בצורה ברורה, והרגולציה עליהן היתה פחות הדוקה בהשוואה לקרנות נאמנות.

כדי להמחיש: לאחר משבר 2008, כאשר בנקים ובתי השקעות ברחבי העולם קרסו, משקיעים שהחזיקו ETNs של גופים כמו Lehman Brothers מצאו את עצמם מאחורי תור הנושים, ולא עם ההגנה שציפו לה. בישראל לא הגענו לקריסת מנפיק גדולה של תעודת סל, אבל רשות ניירות ערך החליטה שלא לחכות לאסון ולפעול מראש.

רפורמת תיקון 28, כיצד תעודות הסל הפכו לקרנות סל?

רפורמת "תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות" היא המהלך הרגולטורי המרכזי שעיצב מחדש את שוק ההשקעות הפסיביות בישראל. להלן ציר הזמן המדויק:

• אוגוסט 2017: פרסום תיקון 28, חברות ניהול קרנות ובתי השקעות קיבלו זמן להיערך.
• 2018 (לאורך השנה): תהליך המרת תעודות הסל לקרנות סל ולקרנות נאמנות מחקות.
• סוף 2018: כניסת הרפורמה לתוקף המלא. על פי נתוני הבורסה, בסוף דצמבר 2018 נסחרו בתל אביב 610 קרנות סל בשווי שוק מצרפי של כ-86.1 מיליארד שקל.
• 2019-2020: תעודות הסל נעלמות כמעט לחלוטין. בסוף דצמבר 2020 עלה שווי השוק המצרפי לכ-90.2 מיליארד שקל, למרות ירידה של כ-13% במספר הקרנות (531 קרנות), בזכות הזרמות כסף ו-61 קרנות חדשות שנרשמו לבורסה.

מה בדיוק שינה התיקון? שלושה דברים מהותיים:

1. חובת החזקת נכסי בסיס: קרן סל מחויבת להחזיק בפועל את הנכסים שהיא עוקבת אחריהם. הנכסים מוחזקים בנאמנות, מופרדים מנכסי מנהל הקרן.
2. שקיפות מלאה בעלויות: דמי הניהול ועלויות הקרן מפורסמים באופן ברור ומחייב, בהתאם לתקנות חוק קרנות הנאמנות.
3. פיקוח מחמיר של רשות ניירות ערך: קרנות הסל כפופות לאותה מסגרת רגולטורית של רשות ניירות ערך החלה על קרנות נאמנות, דוחות תקופתיים, דרישות גילוי, ניהול סיכונים וכן הלאה.

חשוב לציין שהחוק עבר עדכונים נוספים גם בשנים 2024 ו-2026, ובינואר 2025 פרסמה הבורסה בתל אביב טיוטת הצעה לאפשר רישום של קרנות סל על נכסים דיגיטליים, בעקבות אישור רשות ניירות ערך להנפיק קרנות נאמנות על נכסי קריפטו.

השוואה מלאה: תעודות סל מול קרנות סל, טבלה להשוואה

תעודות סל ישנות, מה קרה למי שהחזיק אותן?

שאלה שרבים שואלים: "היה לי תיק עם תעודות סל, מה קרה להן?" התשובה הכללית היא, רובן עברו המרה אוטומטית לקרן סל מקבילה, בתהליך שתואם בין הגופים המנהלים לבין רשות ניירות ערך. המשקיעים לא נדרשו לפעול בעצמם ברוב המקרים; הנייר הישן הוחלף בנייר חדש שמשקף אותה חשיפה למדד, אך תחת המבנה המשופר של קרן סל.

אם אתם עדיין מוצאים בתיק שלכם מוצר עם השם "תעודת סל", בדקו מולו בית ההשקעות שלכם, כי ייתכן שמדובר בשם שיווקי ישן שנשאר, בעוד שמבחינה משפטית מדובר כבר בקרן סל. אם יש ספק, פנו לשירות הלקוחות של הברוקר שלכם לקבלת הבהרה מלאה.

מה זה אומר עבורכם כמשקיעים, ולמה קרנות הסל היום טובות יותר?

הנתונים מדברים בעד עצמם. בסיכום שנת 2024, הזרמות כספי הציבור לקרנות המחקות וקרנות פתוחות הסתכמו בכ-29.2 מיליארד שקל נטו, עלייה משמעותית לעומת כ-22.3 מיליארד שקל שהוזרמו בשנת 2023. המשמעות: הציבור הישראלי מאמין יותר ויותר בהשקעה פסיבית דרך קרנות סל, ובצדק.

ברבעון הראשון של 2025, היקף התיק המנוהל דרך קרנות נאמנות בישראל עלה בכ-19.9 מיליארד שקל (עלייה של 3.3%) והגיע לרמה של כ-617.4 מיליארד שקל. הצבירות הגדולות ביותר נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ, בקרנות הכספיות השקליות ובקרנות המניות המקומיות.

היתרונות המעשיים של קרנות הסל כיום:

• ביטחון מלא לנכסים: גם אם מנהל הקרן קורס, הכסף שלכם מוגן בנאמנות.
• שקיפות מלאה: דמי הניהול גלויים וידועים מראש.
• מגוון רחב: יש היום קרנות סל על מדדי מניות מקומיים (ת"א 35, ת"א 125), מדדים בינלאומיים (S&P 500, MSCI World), אג"ח, סחורות ועוד.
• דמי ניהול נמוכים: התחרות בין מנהלי הקרנות הורידה את העמלות, והמשקיעים נהנים.

לפירוט מעמיק על ההבדלים בין קרנות סל ישראליות לאמריקאיות, כדאי לקרוא את המאמר המקיף: קרנות סל ישראליות מול אמריקאיות – מיסוי, דמי ניהול ומה באמת עדיף.

איך בוחרים קרן סל היום, המדריך המעשי

לאחר שהבנתם מה קרה לתעודות הסל, השאלה הפרקטית היא: איך בוחרים קרן סל מתאימה ב-2026? מאור גנימה, מייסד שותף של מינוף פיננסי, מלמד שהבחירה בקרן סל צריכה להתבסס על חמישה קריטריונים מרכזיים:

1. מה המדד שהקרן עוקבת אחריו?

זו השאלה הראשונה והחשובה ביותר. האם אתם מחפשים חשיפה לשוק הישראלי (ת"א 35, ת"א 90, ת"א-SME150), לשוק האמריקאי (S&P 500, נאסד"ק), לשוק העולמי (MSCI World), לאג"ח, לסחורות, או שילוב כלשהו? המדד קובע את החשיפה ואת רמת הסיכון. למשל, בין S&P 500 מול נאסד"ק יש הבדלים משמעותיים ברמת הסיכון ובפיזור הסקטוריאלי שחשוב להבין לפני הבחירה.

2. מה דמי הניהול השנתיים (TER)?

דמי הניהול נאכלים ישירות מהתשואה שלכם. בישראל, קרנות סל מקומיות נסחרות לעיתים קרובות בדמי ניהול של 0.1%-0.5% בשנה. קרנות UCITS אירופאיות (כגון אלו הרשומות באירלנד) מציעות לעיתים דמי ניהול נמוכים אף יותר, 0.07%-0.2%. על פני עשרות שנים, ההפרש הזה מתורגם לאלפי שקלים נוספים בתיק.

3. שגיאת עקיבה (Tracking Error)

כמה טוב הקרן מצליחה לעקוב אחר המדד? קרן עם שגיאת עקיבה גבוהה תניב תשואה שונה מהמדד שהיא אמורה לשקף. בדקו את הנתונים ההיסטוריים של הקרן מול ביצועי המדד בפועל, המידע זמין באתר הבורסה בתל אביב.

4. גודל הקרן (AUM, נכסים מנוהלים)

קרנות קטנות מאוד עלולות להיסגר או להיות פחות נזילות. העדיפו קרנות עם נכסים מנוהלים משמעותיים, לפחות עשרות מיליוני שקלים למינימום בטיחות סבירה, ורצוי מאות מיליונים ומעלה.

5. מיסוי, מקומית מול זרה

זהו אחד הפרמטרים שרוב המשקיעים מתעלמים ממנו, אבל הוא קריטי. קרן סל ישראלית מנכה מס במקור על דיבידנדים, בעוד שקרנות זרות (כגון אירית UCITS) מציעות לעיתים יתרון מיסוי בשל הסכמי כפל מס. עיינו בהרחבה בנושא לפני הבחירה.

לאסטרטגיה פשוטה ויעילה של פיזור בין קרנות, ראו את המאמר על תיק 3 הקרנות – אסטרטגיית ההשקעה הפשוטה שעובדת, גישה שמינוף פיננסי ממליצה עליה למשקיעים מתחילים ומתקדמים כאחד.

מה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות מחקה, ולמה זה חשוב?

שאלה שרבים מבלבלים ביניה: מה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות מחקה? שתיהן עוקבות אחר מדד, שתיהן מחזיקות בפועל את נכסי הבסיס, ושתיהן מוסדרות תחת חוק ההשקעות המשותפות. ההבדל המרכזי הוא אופן המסחר: קרן סל נסחרת בבורסה בזמן אמת, כמו מניה, אפשר לקנות ולמכור אותה בכל רגע במהלך יום המסחר. קרן נאמנות מחקה, לעומת זאת, נסחרת פעם אחת ביום, לפי שווי נכס נקי (NAV) שמחושב בסוף יום המסחר.

לרוב המשקיעים לטווח ארוך, ההבדל הזה אינו קריטי. אבל למי שרוצה גמישות, שליטה בזמן הכניסה, ואפשרות ליישם אסטרטגיות מסחר מתקדמות, קרן הסל מציעה יתרון ברור. מאור גנימה ב-minuf-finance.co.il מלמד את שני המוצרים כחלק מהקורס המקיף, ומסביר מתי כל אחד מהם מתאים יותר לפרופיל המשקיע.

קרנות סל ונכסים דיגיטליים, מה מחכה לנו ב-2025-2026?

שוק קרנות הסל בישראל ממשיך להתפתח. בינואר 2025, הבורסה בתל אביב פרסמה טיוטת הצעה לתיקון הנחיות שתאפשר רישום קרנות סל על נכסים דיגיטליים, בעקבות אישור רשות ניירות ערך להנפיק קרנות נאמנות על מחיר ביטקוין ונכסי קריפטו אחרים. מהלך זה, אם יתגבש, יאפשר לישראלים לקבל חשיפה לשוק הקריפטו דרך מוצר מוסדר ומפוקח, בלי הצורך לנהל ארנקים דיגיטליים או לפתוח חשבונות בבורסות קריפטו.

זה דוגמה מצוינת לכך שהרגולציה הישראלית, שהובילה לרפורמה של 2018, ממשיכה להתאים את עצמה לשינויים בשוק, ושומרת על המשקיע במרכז.

אם אתם רוצה לדעת מה עומד מאחורי ההחלטות האלו ואיך הן משפיעות על תיק ההשקעות שלכם, קבוצת הווטסאפ של מאור גנימה מעניקה עדכונים שוטפים, ניתוחים ותשובות לשאלות בזמן אמת, ללא עלות.

שאלות נפוצות על תעודות סל וקרנות סל

האם עדיין קיימות תעודות סל בישראל?

כמעט ולא. בעקבות תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שנכנס לתוקף בסוף 2018, רוב תעודות הסל הומרו לקרנות סל (ETF) או לקרנות נאמנות מחקות. החל מ-2019, תעודות הסל כמעט נעלמו לחלוטין מהמסחר בבורסת תל אביב. אם אתם מחפשים מוצר פסיבי עוקב מדד, כיום תמצאו קרן סל, שהיא מוצר בטוח ומפוקח הרבה יותר. חשוב לבדוק אם מה שמוצג לכם בחשבון הברוקר כ"תעודת סל" הוא אכן תעודה ישנה, או שם שיווקי ישן לקרן סל חדשה.

מה ההבדל המרכזי בין תעודת סל לקרן סל?

ההבדל המרכזי הוא מבני: תעודת סל (ETN) היא מכשיר חוב, הגוף המנפיק מתחייב לשלם לכם תשואת מדד, מבלי להחזיק בפועל את הנכסים. אם המנפיק קרס, כספכם בסכנה. קרן סל (ETF), לעומת זאת, מחזיקה בפועל את הנכסים (מניות, אג"ח וכו') בנאמנות, כלומר, הנכסים מוגנים ומופרדים מנכסי מנהל הקרן. מבחינה מעשית, המשקיע בקרן סל הוא בעל חלק מהנכסים, ולא נושה של חברה. ההבדל הזה הוא הסיבה המרכזית לרפורמה של 2018 בישראל.

מה זה תיקון 28 ומדוע הוא חשוב למשקיעים?

תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות הוא הרפורמה הרגולטורית שפורסמה באוגוסט 2017 ונכנסה לתוקף בסוף 2018. התיקון חייב את המרת תעודות הסל לקרנות סל, והכפיף את כל מוצרי ההשקעה הפסיבית לחוק קרנות הנאמנות ולפיקוח מחמיר של רשות ניירות ערך. חשיבותו למשקיעים: הוא ביטל את סיכון המנפיק, הכניס שקיפות מלאה בעמלות, ויצר מסגרת אחידה ומוגנת יותר לכל מי שמשקיע בקרנות מחקות. כתוצאה מהתיקון, ישראלים יכולים כיום להשקיע בקרנות סל בביטחון גבוה בהרבה מבעבר.

האם קרן סל יכולה להיסגר ומה קורה לכסף שלי?

כן, קרן סל יכולה להיסגר, לרוב בגלל שהיא קטנה מדי ואינה רווחית לניהול. אבל בניגוד לתעודת סל, סגירת קרן סל אינה אומרת שאתם מפסידים את הכסף. הנכסים שמוחזקים בנאמנות ימכרו, וכספי המשקיעים יוחזרו לפי שווי הנכסים בפועל. המנהל מחויב להודיע על הסגירה מראש, ומשקיעים מקבלים זמן למכור את האחזקות שלהם לפני הסגירה הסופית. כדי למזער סיכון זה, העדיפו קרנות גדולות עם מאות מיליוני שקלים בנכסים מנוהלים.

מה עדיף, קרן סל ישראלית או זרה (UCITS אירית)?

אין תשובה אחת נכונה, זה תלוי במספר פרמטרים. קרנות סל ישראליות מנכות מס במקור ומפשטות את הדיווח לרשויות המס, אבל לעיתים מציעות חשיפה פחות יעילה לשוקי חוץ. קרנות UCITS האירלנדיות (כמו iShares ו-Vanguard הרשומות באירלנד) מציעות לעיתים דמי ניהול נמוכים יותר ויתרון מיסוי על דיבידנדים בשל אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, אך הדיווח לרשויות המס מורכב יותר למשקיע הישראלי. לפרטים מעמיקים, עיינו במדריך קרנות סל ישראליות מול אמריקאיות.

כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע בקרנות סל?

זה אחד היתרונות הגדולים של קרנות הסל, אין סכום מינימום גבוה. בתי השקעות בישראל (כמו אלטשולר שחם, IBI, מיטב) מאפשרים פתיחת חשבון ורכישת קרן סל החל מ-5,000-10,000 שקל, ולעיתים פחות. ב-minuf-finance.co.il מסבירים שגם השקעה חודשית קבועה של 300-500 שקל, בשיטת ממוצע עלות (Dollar Cost Averaging), יכולה לבנות תיק משמעותי לאורך זמן. המפתח הוא ההתמדה, לא הסכום ההתחלתי. קראו את המדריך איך להתחיל להשקיע עם מעט כסף להכוונה מפורטת.

מה ההבדל בין קרן סל צוברת לקרן סל מחל

האם עדיין קיימות תעודות סל בישראל?

כמעט ולא. בעקבות תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שנכנס לתוקף בסוף 2018, רוב תעודות הסל הומרו לקרנות סל (ETF) או לקרנות נאמנות מחקות. החל מ-2019, תעודות הסל כמעט נעלמו לחלוטין מהמסחר בבורסת תל אביב. אם אתם מחפשים מוצר פסיבי עוקב מדד, כיום תמצאו קרן סל, שהיא מוצר בטוח ומפוקח הרבה יותר. חשוב לבדוק אם מה שמוצג לכם בחשבון הברוקר כ"תעודת סל" הוא אכן תעודה ישנה, או שם שיווקי ישן לקרן סל חדשה.

מה ההבדל המרכזי בין תעודת סל לקרן סל?

ההבדל המרכזי הוא מבני: תעודת סל (ETN) היא מכשיר חוב, הגוף המנפיק מתחייב לשלם לכם תשואת מדד, מבלי להחזיק בפועל את הנכסים. אם המנפיק קרס, כספכם בסכנה. קרן סל (ETF), לעומת זאת, מחזיקה בפועל את הנכסים (מניות, אג"ח וכו') בנאמנות, כלומר, הנכסים מוגנים ומופרדים מנכסי מנהל הקרן. מבחינה מעשית, המשקיע בקרן סל הוא בעל חלק מהנכסים, ולא נושה של חברה. ההבדל הזה הוא הסיבה המרכזית לרפורמה של 2018 בישראל.

מה זה תיקון 28 ומדוע הוא חשוב למשקיעים?

תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות הוא הרפורמה הרגולטורית שפורסמה באוגוסט 2017 ונכנסה לתוקף בסוף 2018. התיקון חייב את המרת תעודות הסל לקרנות סל, והכפיף את כל מוצרי ההשקעה הפסיבית לחוק קרנות הנאמנות ולפיקוח מחמיר של רשות ניירות ערך. חשיבותו למשקיעים: הוא ביטל את סיכון המנפיק, הכניס שקיפות מלאה בעמלות, ויצר מסגרת אחידה ומוגנת יותר לכל מי שמשקיע בקרנות מחקות. כתוצאה מהתיקון, ישראלים יכולים כיום להשקיע בקרנות סל בביטחון גבוה בהרבה מבעבר.

האם קרן סל יכולה להיסגר ומה קורה לכסף שלי?

כן, קרן סל יכולה להיסגר, לרוב בגלל שהיא קטנה מדי ואינה רווחית לניהול. אבל בניגוד לתעודת סל, סגירת קרן סל אינה אומרת שאתם מפסידים את הכסף. הנכסים שמוחזקים בנאמנות ימכרו, וכספי המשקיעים יוחזרו לפי שווי הנכסים בפועל. המנהל מחויב להודיע על הסגירה מראש, ומשקיעים מקבלים זמן למכור את האחזקות שלהם לפני הסגירה הסופית. כדי למזער סיכון זה, העדיפו קרנות גדולות עם מאות מיליוני שקלים בנכסים מנוהלים.

מה עדיף, קרן סל ישראלית או זרה (UCITS אירית)?

אין תשובה אחת נכונה, זה תלוי במספר פרמטרים. קרנות סל ישראליות מנכות מס במקור ומפשטות את הדיווח לרשויות המס, אבל לעיתים מציעות חשיפה פחות יעילה לשוקי חוץ. קרנות UCITS האירלנדיות (כמו iShares ו-Vanguard הרשומות באירלנד) מציעות לעיתים דמי ניהול נמוכים יותר ויתרון מיסוי על דיבידנדים בשל אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד, אך הדיווח לרשויות המס מורכב יותר למשקיע הישראלי. לפרטים מעמיקים, עיינו במדריך קרנות סל ישראליות מול אמריקאיות.

כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע בקרנות סל?

זה אחד היתרונות הגדולים של קרנות הסל, אין סכום מינימום גבוה. בתי השקעות בישראל (כמו אלטשולר שחם, IBI, מיטב) מאפשרים פתיחת חשבון ורכישת קרן סל החל מ-5,000-10,000 שקל, ולעיתים פחות. ב-minuf-finance.co.il מסבירים שגם השקעה חודשית קבועה של 300-500 שקל, בשיטת ממוצע עלות (Dollar Cost Averaging), יכולה לבנות תיק משמעותי לאורך זמן. המפתח הוא ההתמדה, לא הסכום ההתחלתי. קראו את המדריך איך להתחיל להשקיע עם מעט כסף להכוונה מפורטת.

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.