S&P 500 מול נאסד"ק – איפה עדיף להשקיע את הכסף

S&P 500 מול נאסדק היא השוואה בין שני מדדים אמריקאיים מובילים: ה-S&P 500 המכיל 500 חברות גדולות מסקטורים שונים, וה-נאסדק המתמקד בטכנולוגיה וחברות גדילה. הנאסדק נוטה לתנודתיות גבוהה יותר אך להצעת תשואות גבוהות בתקופות שוק עולה, בעוד ה-S&P 500 יותר מגוון ויציב.

מאז 1985 ועד 2024, מדד הנאסד"ק 100 הניב תשואה מצטברת של כ-15,851%, לעומת כ-3,013% בלבד במדד ה-S&P 500. המספרים האלה מספרים סיפור מרתק, אך הם רק חצי מהתמונה. הדיון על S&P 500 מול נאסד"ק הוא אחד השכיחים ביותר בקרב משקיעים ישראלים המחפשים חשיפה לשוק האמריקאי, ולא בכדי. מדובר בשני מדדים שונים במהות שלהם: האחד מגוון ויציב, השני ממוקד-צמיחה ותנודתי יותר. הבחירה ביניהם אינה שאלה של "מי טוב יותר" באופן מוחלט, אלא שאלה של פרופיל הסיכון שלכם, טווח ההשקעה, וכמובן, כמה אתם יכולים לישון בשקט בזמן ירידות.

תשובה ישירה: S&P 500 מול נאסד"ק, ההבדל בשורה אחת

ה-S&P 500 הוא מדד המורכב מ-500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארה"ב, מפוזר על פני 11 סקטורים שונים, מטכנולוגיה ועד אנרגיה, בריאות ונדל"ן. הנאסד"ק 100 הוא מדד הכולל את 100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות בבורסת נאסד"ק, עם ריכוז של כ-66% מהמשקל בסקטורי הטכנולוגיה והתקשורת בלבד. במילים פשוטות: S&P 500 = פיזור, יציבות ותשואה סולידית; נאסד"ק 100 = ריכוז, צמיחה מהירה וסיכון גבוה יותר.

מאור גנימה, מייסד-שותף של מינוף פיננסי ומנטור עם ניסיון של מעל 6 שנים בשוקי ההון, מדגיש שוב ושוב בתכנית ה-Roadmap שלו: "אין תשובה נכונה אחת לכולם. יש תשובה נכונה עבורך, בהתאם לצרכים שלך ולגיל הכסף." הבנת ההבדלים בין שני המדדים היא צעד ראשון הכרחי לפני כל החלטת השקעה.

מה יש בתוך כל מדד, S&P 500 מול נאסד"ק בפירוט

מדד ה-S&P 500: 500 החברות הגדולות בארה"ב

ה-S&P 500 (Standard & Poor's 500) הוא המדד הנחשב לבנצ'מרק הרשמי של שוק המניות האמריקאי. הוא מייצג כ-80% מסך שווי השוק של מניות ארה"ב, ומחייב חברות לעמוד ביעדי רווחיות מינימליים כדי להיכלל בו. הפיזור הסקטוריאלי שלו הוא נרחב: טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, אנרגיה, נדל"ן, תעשייה, צריכה בסיסית וצריכה שיקולית, ועוד.

נכון לאפריל 2026, חמש החברות הגדולות ב-S&P 500 ומשקלן:

NVIDIA, 7.17%
Alphabet (Google), 6.39%
Apple, 5.86%
Microsoft, 5.33%
Amazon, 3.98%

סקטור הטכנולוגיה והתקשורת יחד מהווים כ-38% מהמדד, נתח גדול, אך רחוק מהריכוז שקיים בנאסד"ק. שאר 62% מפוזרים בין עשרה סקטורים נוספים, מה שמספק כרית ביטחון בזמן ירידות בענף הטכנולוגיה.

מדד הנאסד"ק 100: ריכוז טכנולוגי עם פוטנציאל מקסימלי

הנאסד"ק 100 כולל את 100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות הנסחרות בבורסת נאסד"ק. הדגש על "לא פיננסיות" הוא משמעותי, אין בו בנקים, חברות ביטוח או מוסדות פיננסיים מסורתיים. המדד מוטה באופן מובנה לכיוון הטכנולוגיה, עם כ-66% מהמשקל הכולל בסקטורי הטכנולוגיה והתקשורת.

נכון ליוני 2026, חמש החברות הגדולות בנאסד"ק 100 ומשקלן:

Apple, 9%
Microsoft, 8.5%
Nvidia, 8.1%
Alphabet, 5.2%
Amazon, 5.5%
Meta, 4.8%

חמש החברות המובילות לבדן מהוות למעלה מ-40% מהמדד, ריכוזיות קיצונית ביחס לסטנדרטים בינלאומיים. זה אומר שאם אפל, מיקרוסופט ו-Nvidia יסבלו מרדיפת רגולציה, האטת מכירות, או שינוי במגמת AI, הנאסד"ק 100 ייפגע קשה הרבה יותר מה-S&P 500.

השוואת תשואות היסטוריות, S&P 500 מול נאסד"ק לאורך זמן

הנתונים ההיסטוריים מדברים בעד עצמם, וחשוב להציגם בכנות מלאה, כולל השנים הרעות, לא רק הטובות.

תקופה	S&P 500	נאסד"ק 100	יתרון הנאסד"ק
מאז 1985 (עד 2024)	~3,013%	~15,851%	+12,838%
מאז 2000 (עד אוג' 2024)	~301%	~410%	+109%
2020 עד אוג' 2024	~72.87%	~122.31%	+49.44%
תשואה שנתית משוערת 2025	~25%+	~35%+	~10%+
שנת 2022 (ירידה)	~-19%	~-33%	נאסד"ק ירד פי 1.7
תנודתיות (2025 משוערת)	~15%	~22%	נאסד"ק תנודתי ב-47% יותר

שורה תחתונה: על פני עשרות שנים, הנאסד"ק 100 הכה את ה-S&P 500 בפער משמעותי. אבל הנתון שרבים שוכחים, בשנת 2022 לבדה, מי שהיה מושקע בנאסד"ק 100 ספג ירידה של כ-33%, כמעט פי שניים מהירידה ב-S&P 500. בין ינואר 2000 לספטמבר 2002 (בועת הדוט-קום), מדד הנאסד"ק איבד למעלה מ-78% מערכו. ה-S&P 500 איבד "רק" כ-49%, עצוב, אך בר-שרידות.

הנקודה החשובה: המשקיע שנכנס לנאסד"ק 100 בשיא ינואר 2000 נאלץ להמתין עד שנת 2016, כ-16 שנה, כדי לחזור לנקודת ההשקעה ברווח. לכן, טווח ההשקעה הוא קריטי לא פחות מבחירת המדד עצמו.

תנודתיות וסיכון, ההבדל האמיתי בין S&P 500 מול נאסד"ק

תנודתיות היא לא רק מספר, היא מבחן פסיכולוגי. כשהתיק שלכם יורד 25% תוך שלושה שבועות, הדבר האחרון שתרצו לשמוע הוא "אבל לטווח ארוך זה בסדר". לכן, חשוב להבין מה בפועל מייצרת התנודתיות הגבוהה של הנאסד"ק.

מדוע הנאסד"ק תנודתי יותר?

שלושה גורמים מרכזיים:

ריכוזיות גבוהה: כשחמש חברות מהוות מעל 40% מהמדד, אירוע שלילי בחברה אחת (כמו אכזבה ברווחי אפל) משפיע ישירות על כל המדד.
תלות בריבית: חברות טכנולוגיה צמיחה מוערכות על בסיס רווחים עתידיים. כשהריבית עולה (כפי שקרה בישראל ובארה"ב ב-2022-2023), ערך הרווחים העתידיים האלה יורד, ולכן מניות הצמיחה נפגעות קשה יותר.
היעדר "עוגנים" דפנסיביים: ב-S&P 500 יש חברות אנרגיה, בריאות, מזון, ענפים שמחזיקים גם בזמן מיתון. בנאסד"ק 100 כמעט ואין כאלה.

הסיכון הנסתר: שער הדולר-שקל

נקודה שרוב המאמרים מדלגים עליה, ומאוד חשובה למשקיע הישראלי: כל תשואה שתראו על מדדים אמריקאיים מחושבת בדולרים. אם הדולר נחלש מול השקל (כפי שקרה בתקופות שונות), תשואת ה-S&P 500 שלכם בשקלים תהיה נמוכה יותר מהתשואה הדולרית. ולהפך, אם הדולר התחזק (כפי שקרה ב-2022 ו-2023), התשואה בשקלים הייתה גבוהה יותר.

לדוגמה: בשנת 2022, ה-S&P 500 ירד כ-19% בדולר. אך הדולר התחזק מול השקל בכ-13% אותה שנה, מה שאומר שמשקיע ישראלי בלתי מגודר ספג ירידה של "רק" כ-6% בשקלים. לעומת זאת, בשנת צמיחה שבה הדולר נחלש, הסיפור הפוך. ניתן להשתמש בקרנות סל מנוטרלות מט"ח כדי לנטרל חשיפה זו, אך זה כרוך בעלות גידור שנתית של כ-0.3%-0.5% נוספים.

אפשר גם וגם, שילוב חכם של S&P 500 ונאסד"ק בתיק

אחת מהתובנות החשובות שמאור גנימה מעביר בתכנית ה-Roadmap של מינוף פיננסי היא שהשאלה "S&P 500 מול נאסד"ק" לא חייבת להיות בחירה של "אחד או אחר". ניתן וכדאי לשלב את שניהם בצורה חכמה, בהתאם לגיל, ליכולת הסיכון ולהעדפות האישיות.

הצעת חלוקה לפי פרופיל משקיע:

משקיע שמרן (עד גיל 50, נמנע מסיכון): 80% S&P 500 / 20% נאסד"ק 100, בסיס יציב עם מינוי קטן לצמיחה.
משקיע מאוזן (כל גיל, סיכון בינוני): 60% S&P 500 / 40% נאסד"ק 100, המכנה המשותף הנפוץ.
משקיע אגרסיבי (צעיר, טווח ארוך, סובל ירידות): 40% S&P 500 / 60% נאסד"ק 100, מנצל את פוטנציאל הצמיחה הגבוה.
משקיע גלובלי: 50% S&P 500 / 30% נאסד"ק 100 / 20% מדדים בינלאומיים אחרים (אירופה, שווקים מתפתחים).

חשוב לציין: שילוב שני המדדים אינו מבטל את הכפל. שאפל, מיקרוסופט ו-Nvidia נמצאות גם ב-S&P 500 וגם בנאסד"ק 100. לכן, מי שמשקיע בשניהם בחלקים שווים לא מגיע לפיזור מלא, אלא ממשיך להיות חשוף לריכוזיות טכנולוגית, רק בפחות עוצמה.

אם אתם רוצים פיזור אמיתי יותר, שווה לשקול הוספת מרכיבים כמו מדד ראסל 2000 (חברות קטנות), מדדים בינלאומיים, או, כפי שמסבירים קרנות כספיות כחלק מהתיק, לשמור על מרכיב נזיל ויציב שמאזן את התיק בירידות.

איך משקיעים ב-S&P 500 ובנאסד"ק מישראל, המדריך המעשי

כאן נמצא הפער הגדול ביותר שאנחנו רואים בקרב משקיעים ישראלים, הם מבינים מה המדדים, אך לא יודעים איך בדיוק להשקיע בהם מישראל, ובאיזה כלי. בואו ניכנס לפרטים.

אפשרות 1: קרנות סל וקרנות נאמנות ישראליות

הדרך הנוחה, המפוקחת והפשוטה ביותר למשקיע הישראלי היא דרך קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות מדד הנסחרות בבורסת תל אביב. אלה כפופות לרגולציה של רשות ניירות ערך הישראלית (ISA), שהוקמה בשנת 1968, ופועלות בשקיפות מלאה.

יתרונות עיקריים של קרנות ישראליות:

מדווחות ישירות לרשויות המס בישראל, ניכוי מס במקור על רווחים
נסחרות בשקלים, ללא צורך בהמרת מט"ח ידנית
ניתן לרכוש דרך כל בנק או בית השקעות ישראלי
חלקן מציעות ניטרול מט"ח (גידור מפני תנודות הדולר-שקל)

עם זאת, דמי הניהול של קרנות ישראליות (בדרך כלל 0.1%-0.5%) גבוהים יותר מקרנות אמריקאיות כמו VOO (0.03%). לאורך 20-30 שנה, הפער הזה מצטבר לסכומים משמעותיים.

אפשרות 2: קרנות סל אירלנדיות (UCITS), המועדפות לרוב

קרנות סל אירלנדיות כמו iShares Core S&P 500 UCITS ETF (CSPX) ו-iShares Nasdaq 100 UCITS ETF (CNDX) פופולריות מאוד בקרב משקיעים ישראלים מתקדמים. הן נסחרות בבורסות אירופאיות, ניתן לרכוש אותן דרך ברוקרים כמו Interactive Brokers, ויש להן יתרון מיסויי בולט: אמנת המס בין ישראל לאירלנד קובעת מס מופחת על דיבידנדים בשיעור של 15% (לעומת 30% שמנוכה על קרנות אמריקאיות ישירות).

נקודה חשובה: ברוקרים זרים כמו Interactive Brokers מפוקחים על ידי רגולטורים בינלאומיים (SEC, FINRA בארה"ב, הבנק המרכזי באירלנד) ולא על ידי ISA ישראל. החשבונות בהם מוגנים על ידי SIPC עד 500,000 דולר. אחריות הדיווח לרשויות המס הישראליות מוטלת עליכם אישית, מה שמחייב ניהול קפדני.

אפשרות 3: קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון

ישנה דרך נוספת שרוב המאמרים הישראלים מדלגים עליה: קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שמציעות מסלולים עוקבי S&P 500 או נאסד"ק 100.

היתרון הגדול: דחיית מס. בניגוד לחשבון ניירות ערך רגיל שבו משלמים מס רווחי הון (25% בישראל) בכל מכירה, בקופת גמל להשקעה המס נדחה עד המשיכה. בפוליסת חיסכון, מעבר בין מסלולים אינו מהווה אירוע מס. לאורך שנים, דחיית המס מייצרת "ריבית דריבית על הכסף שהיה משולם כמס", תועלת עצומה.

החסרון: דמי ניהול גבוהים יחסית (0.5%-1% בשנה), ולעיתים נזילות מוגבלת בפוליסות חיסכון.

השוואת עמלות, כמה באמת עולה לכם ההשקעה?

ערוץ השקעה	עמלת קנייה/מכירה	דמי משמרת	דמי ניהול קרן	מס על רווחים
בנק ישראלי	0.2%-0.9%	רבעוני, ~0.1%-0.3%	0.1%-0.5% (קרן ישראלית)	25% (ניכוי במקור)
בית השקעות ישראלי	0.06%-0.1%	נמוך / ללא	0.1%-0.5% (קרן ישראלית)	25% (ניכוי במקור)
Interactive Brokers	~$1 לעסקה (מינ' $2)	ללא (מעל $100K)	0.03%-0.2% (ETF)	25% (דיווח עצמי)
קופת גמל להשקעה	ללא	ללא	0.5%-1%	25% (נדחה למשיכה)

לפי נתוני שוק ישראלי לשנת 2024: סוחר פעיל המבצע 50 פעולות בחודש עם תיק של 100,000 ש"ח עשוי לחסוך כ-18,240 ש"ח בשנה בלבד על ידי מעבר מבנק לבית השקעות, שיפור של 18.2% בתשואה השנתית. לפרטים נוספים על ההשקעה הישראלית, ניתן לקרוא את המדריך המלא להשקעה ב-S&P 500 מישראל.

הון מינימלי לפתיחת חשבון

בשנת 2024 נפתחו בישראל כ-161 אלף חשבונות מסחר חדשים, מתוכם כ-70 אלף חשבונות עצמאיים בבתי השקעות. במחצית הראשונה של 2025 לבדה נפתחו כ-87 אלף חשבונות חדשים. המינימום לפתיחת חשבון בבתי השקעות ישראליים עומד בדרך כלל על 5,000-15,000 ש"ח (ב-IBI טרייד המינימום הוא 15,000 ש"ח), בעוד פלטפורמות דיגיטליות מסוימות מאפשרות להתחיל מ-250 ש"ח.

אם אתם לא בטוחים מאיפה להתחיל, קבוצת הווטסאפ של מאור גנימה היא מקום מצוין לשאול שאלות ולקבל כיוון ראשוני ממשקיעים וסוחרים ישראלים מנוסים.

שאלות נפוצות על S&P 500 מול נאסד"ק למשקיע הישראלי

מה ההבדל המרכזי בין S&P 500 לנאסד"ק 100?

ה-S&P 500 הוא מדד רחב של 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, מפוזר על פני 11 סקטורים עם כ-38% בטכנולוגיה ותקשורת. הנאסד"ק 100 מכיל 100 חברות לא-פיננסיות בלבד מבורסת נאסד"ק, עם כ-66% ריכוז בסקטור הטכנולוגיה. המשמעות: S&P 500 מגוון ויציב יותר, הנאסד"ק 100 ממוקד-צמיחה ותנודתי יותר. מבחינת ביצועים, מאז 1985 הנאסד"ק 100 הניב כ-15,851% לעומת כ-3,013% ב-S&P 500, אך עם ירידות חדות יותר בשנים קשות כמו 2000-2002 ו-2022.

איזה מדד מסוכן יותר להשקעה?

הנאסד"ק 100 הוא תנודתי ומסוכן יותר בטווח הקצר. התנודתיות השנתית שלו מוערכת בכ-22% לעומת כ-15% ב-S&P 500. בשנת 2022, הנאסד"ק 100 ירד בכ-33% בעוד ה-S&P 500 ירד כ-19%. בתקופת בועת הדוט-קום (2000-2002), הנאסד"ק איבד למעלה מ-78% מערכו. עם זאת, "סיכון" הוא פונקציה של טווח זמן: עבור מי שמשקיע ל-20-30 שנה ויכול לעמוד בתנודות, הנאסד"ק 100 תיגמל היסטורית את הסבלנות בתשואות גבוהות יותר.

אילו קרנות סל עוקבות אחרי המדדים האלה בישראל?

בבורסת תל אביב נסחרות מספר קרנות ישראליות הקשורות למדדים אלה, בדיקה עדכנית אצל בתי השקעות כמו מיטב, IBI, או אקסלנס תגלה את הקרנות הרלוונטיות ומספרי הנייר שלהן. בנוסף, ניתן לרכוש דרך ברוקרים כמו Interactive Brokers קרנות אירלנדיות (UCITS) כמו CSPX לעקיבת S&P 500 ו-CNDX לעקיבת נאסד"ק 100, עם דמי ניהול נמוכים של 0.07%-0.2% ויתרון מיסויי על דיבידנדים. חשוב תמיד לבדוק את סטיית העקיבה של הקרן ולא רק את דמי הניהול, כי קרן עם סטיית עקיבה גבוהה עשויה לעלות לכם יותר מקרן עם דמי ניהול גבוהים מעט.

האם כדאי לגדר את הדולר-שקל בהשקעה במדדים אלה?

גידור מט"ח (קרן מנוטרלת שקל) מגן עליכם מפני תנודות שער הדולר-שקל, אך כרוך בעלות של כ-0.3%-0.5% בשנה, וזה מצטבר לסכומים משמעותיים לאורך עשרות שנים. לטווח ארוך (10 שנים+), רוב המחקרים מראים שגידור אינו מוסיף ערך משמעותי, שכן תנודות המטבע "מתאזנות" לאורך זמן. לטווח קצר-בינוני (1-5 שנים), גידור מגן על ודאות התשואה. ההחלטה תלויה בצרכים שלכם: אם אתם צוברים לפנסיה ארוכת טווח, ייתכן שגידור מיותר. אם אתם חוסכים לרכישה מתוכננת בעוד שלוש שנים, גידור נותן ביטחון.

מה ההבדל במיסוי בין קרן ישראלית לקרן אירית לקרן אמריקאית?

בישראל, שיעור מס רווחי הון הוא 25% על הרווח הריאלי. ההבדלים העיקריים הם במיסוי דיבידנדים ובנוחות הדיווח. קרן ישראלית, ניכוי מס במקור אוטומטי, פשוט אך לרוב פחות יעיל. קרן אירית (UCITS), אמנת המס עם ישראל מבטיחה שמס הדיבידנד שמנוכה על ידי קרן האירית מהמניות האמריקאיות הוא 15% בלבד (לעומת 30% שמנוכה על קרן אמריקאית ישירה). זהו יתרון משמעותי, בייחוד לקרנות צוברות (שאינן

מה ההבדל המרכזי בין S&P 500 לנאסד"ק 100?

איזה מדד מסוכן יותר להשקעה?

אילו קרנות סל עוקבות אחרי המדדים האלה בישראל?

האם כדאי לגדר את הדולר-שקל בהשקעה במדדים אלה?

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.