קרנות סל מתמחות – סחורות ואג״ח למשקיעים ארוכי טווח

"`html

קרנות סל מתמחות סחורות אג״ח הן קרנות השקעה המתמחות בנכסים כמו סחורות (נפט, זהב) ואג״ח, ועוצבו בעיקר למשקיעים ארוכי טווח המעוניינים בגיוון תיק השקעות. למרות שהן ניתנות לסחירה בזמן אמת, משקיעים קצרי טווח בעדיפותם יעדיפו נגזרות כמו חוזי עתידות או CFD בגלל נזילות וחשיפה גבוהה יותר.

נכון ל-2026, מסחר בקרנות סל בישראל מגלגל מאות מיליוני שקלים ביום, כאשר המשקיעים הישראלים נהנים ממאות קרנות סל העוסקות בנכסים מגוונים, ממניות ועד מטבעות קריפטוגרפיים. קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח הן כלי השקעה ייחודי: מדובר בקרנות סל (ETF) שאינן עוסקות במניות, אלא מתמקדות בחשיפה לסחורות גולמיות כמו נפט, זהב וחיטה, או לאיגרות חוב ממשלתיות ותאגידיות. עבור משקיע לטווח ארוך בישראל, הכרת קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח עשויה לשנות את אופן ניהול הסיכון בתיק ההשקעות, מכלי פשוט ויחיד לשכבה נוספת של גיוון אסטרטגי. קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח זוכות לעניין גובר בקרב משקיעים ישראלים, בעיקר בשל יכולתן לשמש גידור יעיל מפני אינפלציה ותנודות בשוק המניות. במדריך זה נסביר כיצד פועלות קרנות אלו, מה ההבדלים ביניהן, מתי כדאי לשקול אותן, וכיצד לבחון אותן מבחינת מיסוי, עלויות וסיכונים ייחודיים.

מה הן קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח, הגדרה ומבנה

קרן סל (ETF, Exchange Traded Fund) היא קרן השקעה הנסחרת בבורסה לאורך כל יום המסחר, בדומה למניה רגילה. קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח שונות מקרנות מניות בכך שהנכסים הבסיסיים שהן עוקבות אחריהם אינם חברות ציבוריות, אלא סחורות גולמיות (נפט גולמי, זהב, כסף, גז טבעי, חיטה, תירס) או חובות (אגרות חוב ממשלתיות, תאגידיות, מוניציפליות). הגדרה זו חשובה, מאחר שמבנה הנכסים הבסיסיים קובע את אופן ההתנהגות של הקרן, רמת הסיכון שלה, ואת מנגנון המיסוי הרלוונטי.

בישראל, קרנות סל (ETF), המדריך המלא למשקיע הישראלי 2026 מסבירות כיצד קרנות הסל החליפו בשנים 2018-2019 את "תעודות הסל" (ETN) הישנות, במסגרת רפורמה (תיקון 28) שהעבירה את הפיקוח לחוק השקעות משותפות בנאמנות תחת רשות ניירות ערך. שינוי זה הגביר משמעותית את הגנת המשקיעים, מאחר שנכסי הקרן מנוהלים בנפרד מהון החברה המנהלת. נכון ליולי 2026, נסחרות בבורסת תל אביב מאות קרנות סל, המכסות מגוון רחב של נכסים, מניות, אגרות חוב, סחורות, מטבעות ואף מטבעות קריפטוגרפיים.

קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח מהוות כ-30%-40% מסך קרנות הסל הנסחרות בישראל, עדות לחשיבות הגוברת שמשקיעים ישראלים מייחסים לגיוון מעבר למניות. קרן סל מתמחות בסחורות עשויה לעקוב אחר מדד סחורות כולל (כמו Bloomberg Commodity Index), או להתמחות בסחורה בודדת כמו זהב. קרן מתמחות באג"ח עשויה לעקוב אחר מדד "תל בונד שקלי" בבורסה בתל אביב, אחר אגרות חוב ממשלתיות ישראליות, או אחר אגרות חוב ממשלתיות ותאגידיות בינלאומיות.

קרנות סל מתמחות סחורות, מה בפנים וכיצד הן פועלות

קרנות סל מתמחות סחורות מציעות למשקיע חשיפה לתנועות מחירי הסחורות ללא צורך בבעלות פיזית על הנכס. ברוב המקרים, החשיפה מתבצעת באמצעות חוזים עתידיים (Futures) ולא רכישה פיזית של הנכס. הבנת מנגנון זה חיונית לכל מי שמשקיע בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח, שכן ישנו הבדל מהותי בין חשיפה פיזית לחשיפה סינתטית מבחינת עלויות ותשואה בפועל.

סוגי קרנות סל בסחורות

קרנות סחורה יחידה: מתמחות בחשיפה לסחורה ספציפית. דוגמה בינלאומית ידועה היא iShares Silver Trust (SLV), שנסחרה ב-52.36 דולר נכון ל-31 ביולי 2026, עם ספרד קנייה-מכירה חציוני של 30 יום העומד על 0.50%. בישראל קיימות קרנות דומות לזהב ולנפט הנסחרות בבורסת תל אביב. SPDR Gold Shares (GLD), הגדולה בעולם בקטגוריית הזהב, מנהלת נכסים של מעל 70 מיליארד דולר ומחזיקה זהב פיזי בכספות מאובטחות.

קרנות סחורות חקלאיות: מספקות חשיפה לחיטה, תירס, סויה ומוצרים חקלאיים נוספים. בישראל קיימות קרנות כגון "קסם סל סחורות חקלאיות בלומברג" שעוקבות אחר מדד בלומברג לסחורות חקלאיות. סחורות חקלאיות רגישות במיוחד לתנאי מזג אוויר, שינויי אקלים ומשברים גיאופוליטיים, כפי שהוכח בזינוק מחירי החיטה ב-2022 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שגרמה לעלייה של כ-60% במחיר החיטה בתוך חודשים ספורים.

קרנות סחורות רחבות: מספקות פיזור רחב על פני קטגוריות שונות, אנרגיה, מתכות, חקלאות. דמי הניהול הממוצעים בעולם עבור קרנות סחורות עומדים על כ-0.98%, עם טווח שבין 0.25% ל-3.97%, בהתאם לסוג הקרן ומנהלה. קרנות סחורות רחבות, כגון iShares GSCI Commodity Dynamic Roll Strategy ETF, מציעות חשיפה ל-24 סחורות שונות ומפחיתות את הסיכון הספציפי לסחורה אחת.

שיטות חשיפה: פיזית מול סינתטית

ישנם שני מנגנונים עיקריים לחשיפה לסחורות בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח:

• חשיפה פיזית: הקרן רוכשת את הסחורה עצמה ומחזיקה אותה במחסנים מפוקחים. שיטה זו נפוצה בעיקר לזהב ולמתכות יקרות. היתרון, אין סיכון "רולינג" של חוזים עתידיים.
• חשיפה עתידנית (Futures-Based): הקרן מחזיקה חוזים עתידיים ומחליפה אותם לפני פקיעתם. שיטה זו עלולה לגרור עלות "רולינג" שלילית (Contango), כלומר, אובדן ערך בעת החלפת חוזה זול בחוזה יקר יותר.

ההבדל בין שתי השיטות הוא קריטי למשקיע לטווח ארוך: קרנות סל מתמחות סחורות המבוססות על חוזים עתידיים עשויות לפגר משמעותית אחר מחיר הסחורה הספוט לאורך זמן בשל עלויות ה-Contango, בעוד קרן פיזית תשקף את מחיר הנכס בצורה מדויקת יותר. מחקרים מראים כי בתקופה 2005-2020, קרנות נפט מבוססות-חוזים הניבו תשואה נמוכה בכ-5%-10% לשנה בהשוואה למחיר הספוט של הנפט בשל עלויות הרולינג.

קרנות סל מתמחות באג"ח, סיווג, סוגים ושיקולי בחירה

קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח אינן מוגבלות לסחורות בלבד, ענף האג"ח מציע מגוון רחב של אפשרויות למשקיע הישראלי. שוק האג"ח הגלובלי מגלגל נפחי מסחר של טריליוני דולרים יומיים, וגדול בהרבה משוק המניות הגלובלי. הבנת קרנות האג"ח חיונית לכל מי שמתעניין בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח כחלק מתיק מאוזן.

סוגי קרנות סל אג"ח

אגרות חוב ממשלתיות ישראליות: עוקבות אחר מדדי אג"ח ממשלת ישראל, כגון "גליל" (צמוד מדד) ו"שחר" (שקלי). אלו נחשבות לבטוחות יחסית עם תשואה צנועה, ומשמשות כ"עוגן" בתיק ההשקעות. תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עמדה בתחילת 2026 על כ-4.5%-5%, רמה גבוהה יחסית לרמות ההיסטוריות שאפיינו את שנות האפס בריבית.

תל בונד, אגרות חוב תאגידיות: מדד "תל בונד שקלי" ו"תל בונד 60" הם הבולטים בישראל. הם עוקבים אחר אגרות חוב של חברות ישראליות גדולות בדירוג השקעה. תל בונד 60 כולל את 60 אגרות החוב הגדולות והנסחרות ביותר בבורסה, ומספק חשיפה לחברות כמו בנק לאומי, בנק הפועלים, חברת החשמל ועוד.

אגרות חוב בינלאומיות: קרנות סל הנסחרות בבורסות זרות ועוקבות אחר מדדי אג"ח גלובליים, ממשלתיות, תאגידיות ואג"ח "זבל" (High Yield) בסיכון גבוה יותר. iShares Core U.S. Aggregate Bond ETF (AGG), לדוגמה, מנהלת נכסים של מעל 100 מיליארד דולר ועוקבת אחר מאות אגרות חוב אמריקאיות מגוונות.

המח"מ, גורם המפתח בקרנות אג"ח

המח"מ (משך חיים ממוצע, Duration) הוא מדד לרגישות קרן האג"ח לשינויי ריבית. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך מחיר הקרן יושפע יותר משינויים בריבית בנק ישראל וה-Fed. לדוגמה, קרן אג"ח עם מח"מ של 7 שנים תאבד כ-7% מערכה אם הריבית תעלה ב-1%, ותעלה ב-7% אם הריבית תרד ב-1%. הבנת מח"מ היא חיונית בסביבת ריבית משתנה, ומהווה אחד השיקולים המרכזיים בבחירת קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח לתיק ארוך טווח.

לפי רשות ניירות ערך הישראלית (רשות ני"ע), קרנות הסל הפועלות בישראל כפופות לפיקוח מלא, כולל דרישות גילוי, שמירת נכסים בנפרד ומינוי נאמן.

קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח, התאמה אסטרטגית לתיק ההשקעות

הסיבה שמשקיעים ארוכי טווח שוקלים קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח היא בעיקר אסטרטגיית פיזור: שני נכסים אלו מגיבים לעיתים קרובות בצורה שונה ממניות, ולכן מורידים את התנודתיות הכוללת של התיק. מחקרים אקדמיים מראים כי הוספת קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח לתיק מניות טהור יכולה להפחית את התנודתיות השנתית בכ-15%-25% מבלי לפגוע משמעותית בתשואה הכוללת לטווח ארוך.

הרציונל: סחורות כגידור אינפלציה

היסטורית, סחורות (במיוחד זהב, נפט ומתכות) נוטות לעלות בתקופות אינפלציה גבוהה, בדיוק כאשר ערך הכסף במזומן יורד. בתקופה 2021-2023, כאשר ישראל ורוב המדינות המפותחות חוו גלי אינפלציה חריגים, זהב ונפט הניבו תשואות חיוביות חזקות בעוד שוקי המניות ספגו ירידות. תוספת קרן סחורות לתיק עשויה לפעול כ"ביטוח" בתקופות כאלה. לדוגמה, מחיר הזהב עלה בכ-13% בשנת 2022, בעוד מדד S&P 500 ירד בכ-19%, ביצועים הפוכים שממחישים את ערך הגיוון.

האג"ח: יציבות ו"מנוד" תיק

אגרות חוב ממשלתיות נחשבות לנכס "מגן" המאזן ירידות חדות בשוק המניות. בתיק "קלאסי" 60/40 (60% מניות, 40% אג"ח), האג"ח מרסן את ירידות התיק בזמן משברים ומציע תזרים קבוע בצורת תשלומי ריבית. תיק 3 הקרנות, אסטרטגיית ההשקעה הפשוטה שעובדת מסביר כיצד ניתן לשלב קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח יחד עם קרן מניות לבניית תיק מאוזן. בניתוח של 50 השנים האחרונות, תיק 60/40 קלאסי הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ-8%-9%, עם תנודתיות נמוכה משמעותית מתיק מניות טהור.

טבלת השוואה: קרנות סל מניות, סחורות ואג"ח

ניתוח סיכונים מעמיק של קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח

קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח נושאות סיכונים שאינם קיימים בקרנות מניות רגילות. הכרת הסיכונים היא חלק בלתי נפרד מהחלטת ההשקעה, ומשקיע מושכל בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח חייב להבין כל אחד מהם לעומק.

סיכון Contango בקרנות סחורות עתידניות

כאשר מחירי חוזים עתידיים רחוקים גבוהים ממחיר ה-Spot, קיים מצב המכונה Contango. הקרן נאלצת למכור חוזה זול (הקרוב לפקיעה) ולרכוש חוזה יקר יותר (הבא). עלות זו שוחקת את התשואה לאורך זמן. בתקופת נפט 2020-2021, קרנות נפט מבוססות-חוזים איבדו עשרות אחוזים בעוד מחיר הנפט הספוט עלה, בחודש אפריל 2020 בלבד, מחיר חוזי הנפט ל-WTI ירד לשלילי (מינוס 37 דולר לחבית) בשל עודף היצע, תופעה שקרנות עתידניות ספגו בחדות. קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח מציעות חלופות כגון קרנות פיזיות לזהב ולמתכות, המתאימות יותר להחזקה ארוכת טווח.

סיכון ריבית באג"ח, Duration Risk

עלייה בריבית בנק ישראל או ה-Fed גורמת לירידת ערך אג"ח קיימות. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך ירידה זו חדה יותר. בסביבת ריבית עולה (כפי שחווינו 2022-2023), קרנות אג"ח לטווח ארוך ספגו הפסדים כואבים, קרנות אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בארה"ב איבדו כ-25%-30% מערכן ב-2022, אחת מהירידות החדות ביותר בהיסטוריה של שוק האג"ח האמריקאי. הבנת סיכון זה חיונית לכל משקיע בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח.

סיכון מטבע

רוב קרנות הסל מתמחות סחורות ואג"ח הגדולות מתומחרות בדולר. משקיע ישראלי חשוף לסיכון שינויים בשער ₪/$ שיכולים לגרוע מהתשואה הנומינלית, ולהיפך. בשנת 2023, השקל נחלש בכ-10% מול הדולר, מה שחיזק את תשואות קרנות הסל הדולריות עבור משקיעים ישראלים. לעומת זאת, בשנים שבהן השקל מתחזק, חשיפה מטבעית פוגעת בתשואה. חלק מהקרנות מציעות גידור מטבעי (Hedged), אך גידור זה כרוך בעלות נוספת של 0.5%-2% לשנה.

סיכון נזילות

קרנות סל מתמחות קטנות עשויות לסבול מנזילות נמוכה, פער קנייה-מכירה רחב ומרווח ביחס ל-NAV (שווי נכסי נקי). לפי נתוני הבורסה בתל אביב, עומקי המסחר של קרנות סל מתמחות ספציפיות נמוכים משמעותית מקרנות מניות גדולות. כלל אצבע מקצועי: יש להימנע מהשקעה בקרנות סל עם AUM (נכסים מנוהלים) נמוך מ-50 מיליון שקל בישראל, או נמוך מ-100 מיליון דולר בשוק הגלובלי, שכן קרנות קטנות מועדות לסגירה ולנזילות ירודה.

סיכון ריכוז יתר וסיכון גיאופוליטי

קרן מתמחת בסחורה יחידה (כמו נפט בלבד) חשופה לתנודתיות ענפית גבוהה. ירידת 30%-50% במחיר הנפט, כפי שקרה ב-2020, עלולה לגרום להפסדים דרמטיים בטווח קצר. מעבר לכך, סחורות כמו נפט, גז ומתכות רגישות לסיכונים גיאופוליטיים, מלחמות, סנקציות, החלטות OPEC ואסונות טבע. קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח המפוזרות על פני סחורות מרובות מפחיתות סיכון זה משמעותית. בישראל, הסיכון הגיאופוליטי האזורי מוסיף שכבת מורכבות נוספת שכדאי לקחת בחשבון.

טבלת סיכונים: השוואה בין קטגוריות קרנות סל מתמחות

מיסוי קרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח בישראל, שיקולים חשובים

המיסוי הוא אחד ההיבטים המורכבים ביותר עבור המשקיע הישראלי בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח. קרנות סל ישראליות מול אמריקאיות, מיסוי, דמי ניהול ומה באמת עדיף מפרט את ההבדלים העמוקים בין דומיצילים שונים.

קרנות ישראליות: קרנות סל ישראליות הנסחרות בבורסת תל אביב כפופות למס רווח הון בשיעור 25% על רווחים ריאליים. דיבידנדים ותשלומי ריבית חייבים גם הם במס. היתרון: מיסוי ידוע ופשוט, ניכוי במקור אוטומטי על ידי הברוקר הישראלי, וללא הסיבוכים הכרוכים בדיווח לרשות המסים האמריקאית.

קרנות אמריקאיות: חשופות לניכוי מס במקור אמריקאי של 15%-30% על דיבידנדים וריבית, מעבר למס הישראלי. לגבי ירושה, קרנות אמריקאיות חשופות למס עיזבון אמריקאי (עד 40%) על נכסים מעל 60,000 דולר למשקיע שאינו אזרח אמריקאי. שיקול זה בולט במיוחד בהשקעה בקרנות סל מתמחות סחורות ואג"ח אמריקאיות לטווח ארוך.

קרנות איריות (UCITS): כפופות לאמנת מס בין ישראל לאירלנד. ניכוי מקור אירי על דיבידנדים עומד על 0% בדרך כלל, ומס ישראלי 25% על הרווח הכולל. אין חשיפה למס עיזבון אמריקאי, יתרון משמעותי בתכנון עיזבון ארוך טווח.

קרן מחלקת (Distributing) תחייב מיסוי שוטף על כל חלוקת ריבית/דיבידנד, בעוד קרן צוברת (Accumulating) תדחה את המיסוי עד מכירה, יתרון משמעותי לטווח ארוך בשל ריבית דריבית. בהשקעה של 10 שנים בקרן צוברת, ניתן לחסוך עשרות אחוזים ממס בזכות אפקט הדחייה.

איזון בין

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.