קורס מסחר חינמי בעברית שיעורי וידאו, בלי כרטיס אשראי
לפרטיםהמחיר של חוזה עתידי זז משתי שכבות שעובדות במקביל. השכבה הראשונה היא הציפיות של השוק לגבי נכס הבסיס, כלומר מה המשתתפים חושבים שיקרה למדד, לסחורה, למטבע או לריבית. השכבה השנייה היא המנגנון של החוזה עצמו: עלות ההחזקה עד מועד הפקיעה, הנזילות בשעה הנתונה, המעבר בין חוזה לחוזה וזרימת פקודות של מי שמנהל סיכון. בפועל, רוב התנועות החדות ביום אחד קשורות לפרסום נתון מאקרו, להחלטת ריבית או לדוחות של חברות בעלות משקל גדול במדד.
הבהרה חשובה: המאמר הוא מידע כללי ללימוד, ואינו ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לקנות, למכור או לבצע פעולה כלשהי. הוא אינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מינוף פיננסי היא מכללה ללימודי שוק ההון. אין לה רישיון לייעוץ השקעות, ויש לה עניין עסקי בתוכן: היא מוכרת קורסים והכשרות בתשלום. מסחר בשוק ההון כרוך בסיכון להפסד כספי.
בקצרה
- מחיר החוזה נגזר ממחיר נכס הבסיס בתוספת עלות ההחזקה עד הפקיעה, ולכן ריבית, דיבידנדים ועלויות אחסון משפיעים עליו.
- הטריגרים היומיים הצפויים מראש הם נתוני מאקרו בשעות קבועות, החלטות ריבית, דוחות חברות ונתוני מלאים.
- במדדי מניות ההרכב קובע: מדד שמרוכז בסקטור אחד מגיב חזק יותר לשינוי בציפיות הריבית ולדוחות של כמה חברות גדולות.
- לקראת הפקיעה מחיר החוזה והמחיר המיידי מתכנסים, והמעבר לחוזה הבא יוצר פער שאינו תנועה כלכלית אמיתית.
- אותו נתון יכול להזיז את השוק אחרת לפי השעה: בשעות דלות נזילות אפילו פקודה בינונית מזיזה את המחיר יותר.
מה בעצם קובע את המחיר של חוזה עתידי?
חוזה עתידי הוא התחייבות סטנדרטית לקנות או למכור נכס בסיס במועד עתידי במחיר שנקבע עכשיו, והוא נסחר בבורסה שמסלקת את העסקאות. המחיר התיאורטי שלו נגזר ממחיר נכס הבסיס בשוק המיידי, בתוספת הריבית לתקופה ועלויות האחזקה, ובהפחתת הכנסות שהנכס מניב בדרך כמו דיבידנדים. זה הבסיס לקשר שמכונה שוויון בין מחיר מיידי למחיר עתידי, והוא מסביר למה שינוי בציפיות הריבית מזיז חוזים גם בלי שמשהו קרה לנכס עצמו.
על הבסיס הזה מתלבשת שכבה שנייה: היצע וביקוש לחוזה עצמו. הבורסה מעריכה את הפוזיציות מחדש כל יום מול מחיר השוק, מעבירה כספים בין חשבונות הביטחונות ודורשת השלמה כשהביטחונות נשחקים. לכן תנועה חדה מייצרת גלי סגירה כפויה של פוזיציות, והם בעצמם מזיזים את המחיר עוד יותר. הצד הזה הוא גם הסיבה שמינוף משנה את ההתנהגות של המשתתפים, ואפשר לראות את ההיגיון החשבונאי שלו בעזרת מחשבון מינוף ומרגין.
אילו נתונים מזיזים את החוזים בפועל?
חלק גדול מהתנועות היומיות מרוכז סביב פרסומים בשעות קבועות וידועות מראש. הגופים הרשמיים מפרסמים לוח זמנים, והשוק מגיע לרגע הפרסום עם ציפיות מגולמות. התנועה נוצרת מהפער בין הנתון שהתקבל לציפייה, ולא מהנתון עצמו.
| סוג הפרסום | מי מפרסם | שעת פרסום נהוגה | על מה זה משפיע בעיקר |
|---|---|---|---|
| דוח התעסוקה החודשי | הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) | 8:30 שעון החוף המזרחי | ציפיות ריבית, מדדי מניות, אג"ח, מטבעות |
| מדד המחירים לצרכן | הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) | 8:30 שעון החוף המזרחי | ציפיות אינפלציה וריבית, מדדים, זהב |
| החלטת ריבית והודעת הוועדה | הפדרל ריזרב | 2:00 אחר הצהריים, שעון החוף המזרחי | כל שוק החוזים, בדגש על מדדים ואג"ח |
| דוח מלאי הנפט השבועי | מינהל מידע האנרגיה (EIA) | 10:30 שעון החוף המזרחי | חוזי נפט ומוצרי אנרגיה |
| דוחות רבעוניים של חברות | החברות עצמן | לפי לוח הפרסומים של כל חברה | חוזי מדדי מניות, לפי משקל החברה במדד |
לוח ההחלטות של הפדרל ריזרב כולל שמונה ישיבות קבועות בשנה, ולכן יש בשנה מספר קטן של תאריכים שבהם צפוי שינוי בציפיות הריבית. אלה תאריכים שידועים מראש, ובהם מתעדכנות ציפיות הריבית של השוק.
קורס חינמי
ממשיכים ללמוד מכאן, בקצב שלכם
כ-40 שעות של שיעורים מוקלטים בעברית, ממבנה השוק ונרות יפניים ועד ניהול סיכונים ותיקי נוסטרו. בלי ברוקר, בלי הפקדה ובלי כרטיס אשראי.
למה נאסדק עולה או יורד יותר מהמדדים האחרים?
התשובה נמצאת בהרכב המדד, לא בחוזה. מדד נאסדק 100 מורכב מהחברות הגדולות שאינן פיננסיות הנסחרות בבורסת נאסדק, והוא משוקלל לפי שווי שוק חופשי בשיטה מתוקנת. המשמעות היא שמשקל מרכזי מרוכז בחברות טכנולוגיה גדולות, ולכן דוח של חברה אחת גדולה או שינוי בציפיות הריבית מתרגמים לתנועה גדולה יותר מזו שנראית במדד מפוזר יותר על פני סקטורים.
יש לכך גם היגיון של תמחור: חברות שהרווח העיקרי שלהן צפוי בעתיד רחוק רגישות יותר לשינוי בריבית שמשמשת להיוון. כשציפיות הריבית עולות, הערך הנוכחי של רווחים עתידיים מצטמק, והמדד שמרוכז בחברות כאלה מגיב בעוצמה. כשהציפיות יורדות, אותו מנגנון עובד בכיוון ההפוך. זו הסיבה שאותו נתון אינפלציה יכול להזיז מדד אחד יותר מהשני באותו יום.
איך הפקיעה והמעבר בין חוזים מזיזים את המחיר?
לכל חוזה יש מועד פקיעה. ככל שמתקרבים אליו, מחיר החוזה והמחיר המיידי של נכס הבסיס מתכנסים, כי עלות ההחזקה שנותרה מתקצרת. רוב חוזי המדדים מסוג E-mini פוקעים במחזור רבעוני: במרץ, ביוני, בספטמבר ובדצמבר. בסחורות יש חודשי מסירה נוספים לפי אופי הנכס.
לפני הפקיעה הסוחרים מעבירים פוזיציות לחוזה הבא. המעבר הזה יוצר שני דברים שחשוב להבחין ביניהם. הראשון הוא פער מחיר בין החוזה הקרוב לחוזה הרחוק: מצב שבו החוזה הרחוק יקר יותר מכונה קונטנגו, ומצב הפוך מכונה בקוורדיישן. השני הוא קפיצה בגרף כשעוברים מחוזה לחוזה, קפיצה שאינה תנועה כלכלית של הנכס אלא החלפת מכשיר. מי שקורא גרף רצף בלי לשים לב לכך עלול לפרש פער טכני כשינוי בכיוון השוק.
בסחורות המבנה הזה מספר סיפור על היצע וביקוש: עלויות אחסון, מלאים, עונתיות ועלויות מימון מגולמות בפער שבין החוזים. בנכס כמו זהב מדובר בעיקר בריבית ובעלויות אחזקה, והנושא מורחב בעמוד חוזים עתידיים על זהב.
למה אותו נתון מזיז את השוק אחרת בשעות שונות?
חוזים עתידיים נסחרים כמעט סביב השעון, אבל הנזילות לא מתפרסת באופן אחיד. בשעות שבהן שוק המניות האמריקאי פתוח יש יותר משתתפים, הפערים בין מחיר הקנייה למחיר המכירה צרים יותר, והמחיר סופג פקודות גדולות בלי לזוז מיד. בשעות הלילה האמריקאי מספר הפקודות קטן, ואותו גודל פוזיציה מזיז את המחיר יותר.
לכן שלושה חלונות זמן מתנהגים אחרת: הדקות שלפני פרסום נתון, שבהן משתתפים רבים מצמצמים חשיפה; הדקות שאחרי הפרסום, שבהן טווחי המחיר מתרחבים והביצוע גרוע יותר; וחלון הפתיחה והנעילה של המסחר במניות, שבהם זורמות פקודות של גופים מוסדיים. הבנה של הפרופיל היומי הזה היא חלק מהידע הבסיסי שנלמד במסחר בחוזים עתידיים.
איך בודקים מה הזיז את המחיר בלי לנחש?
הדרך הלימודית לעבוד עם הגורמים האלה היא תיעוד שיטתי ולא פרשנות בדיעבד. אפשר לבנות רוטינה קבועה בשלושה שלבים:
- לפני המסחר: לסמן בלוח הזמנים את הפרסומים הרשמיים של אותו יום ואת השעות שלהם, ולהבדיל בין פרסום מתוכנן לאירוע מפתיע.
- בזמן אמת: לרשום מה היה המחיר לפני הפרסום, מה היה אחריו, איך התנהגו הפערים בין מחירי הקנייה והמכירה והאם המחזורים גדלו.
- אחרי המסחר: להשוות את התנועה לנתון שהתקבל ולציפייה שהייתה בשוק, ולסמן האם ההסבר מחזיק גם באירועים דומים קודמים.
אחרי כמה שבועות של תיעוד מתקבלת תמונה מעשית: אילו פרסומים מזיזים את החוזה הנסחר, מה הטווח האופייני בעקבותיהם, ואיזה חלק מהתנועה היומית מתרחש בלי שום נתון. חשוב לבדוק גם את התנאים הטכניים של הסביבה שבה סוחרים, כמו שעות מסחר, מרווחי מחיר ועלויות ביצוע, כי הם משפיעים על התוצאה בפועל לא פחות מהנתונים עצמם. השוואה של הקריטריונים האלה מפורטת בעמוד ברוקר לחוזים עתידיים.
בשורה התחתונה, מחיר של חוזה עתידי הוא תוצאה של ציפיות לגבי נכס הבסיס, של הריבית ועלויות ההחזקה עד הפקיעה, ושל זרימת פקודות בשעה הנתונה. מי שמפריד בין שלוש השכבות האלה מצליח להסביר תנועות בלי להמציא סיפור, ומי שמערבב אותן מפרש פער טכני של מעבר חוזה כאילו היה שינוי כיוון בשוק. הסיכון במסחר ממונף נשאר גבוה בכל מקרה, וגם ניתוח נכון של הגורמים אינו מבטיח תוצאה.
שאלות נפוצות
מה הגורם שמזיז את החוזים העתידיים הכי הרבה ביום מסחר רגיל?
ברוב ימי המסחר התנועות החדות מרוכזות סביב פרסומים מתוכננים: נתוני מאקרו בשעות קבועות, החלטות ריבית ודוחות של חברות בעלות משקל גדול במדד. יתר הזמן המחיר נע בעיקר מזרימת פקודות בתוך טווחים, בלי טריגר חדשותי מזוהה.
למה מחיר החוזה שונה ממחיר נכס הבסיס?
מחיר החוזה נגזר מהמחיר המיידי בתוספת הריבית ועלויות ההחזקה עד הפקיעה, ובהפחתת הכנסות שהנכס מניב בדרך כמו דיבידנדים. ככל שמועד הפקיעה מתקרב, הפער הזה מתכנס והמחירים מתקרבים זה לזה.
אילו פרסומים רשמיים מתפרסמים בשעה קבועה?
דוח התעסוקה החודשי ומדד המחירים לצרכן בארצות הברית מתפרסמים בשעה 8:30 לפי שעון החוף המזרחי, הודעת הוועדה המונטרית של הפדרל ריזרב מתפרסמת ב-2:00 אחר הצהריים לפי אותו שעון, ודוח מלאי הנפט השבועי מתפרסם בשעה 10:30. השעות מופיעות בלוחות הפרסומים הרשמיים, למשל בלוח האינדיקטורים של הפדרל ריזרב של ניו יורק.
למה מדד נאסדק זז לפעמים חזק יותר ממדדים אחרים?
מדד נאסדק 100 מורכב מהחברות הגדולות שאינן פיננסיות בבורסת נאסדק ומשוקלל לפי שווי שוק, כך שמשקל מרכזי מרוכז בחברות טכנולוגיה גדולות. לכן דוח של חברה אחת גדולה או שינוי בציפיות הריבית מתורגמים בו לתנועה גדולה יותר מאשר במדד מפוזר יותר.
מה זה קונטנגו ובקוורדיישן ואיך זה קשור לתנועת המחיר?
קונטנגו הוא מצב שבו החוזה הרחוק יקר מהחוזה הקרוב, ובקוורדיישן הוא המצב ההפוך. המבנה הזה משקף ריבית, עלויות אחסון ומצב מלאים, והוא הסיבה שבמעבר בין חוזים נוצרת קפיצה בגרף שאינה שינוי כלכלי בנכס עצמו.
האם אפשר לדעת מראש לאן יזוז החוזה אחרי פרסום נתון?
לא. התנועה נובעת מהפער בין הנתון שהתקבל לציפיות שהיו מגולמות במחיר, ומההתנהגות של שאר המשתתפים אחרי הפרסום. בדקות שסביב הפרסום הנזילות יורדת וטווחי המחיר מתרחבים, ולכן גם ניתוח נכון של הנתון אינו מבטיח תוצאה.
מקורות
- Federal Reserve Bank of New York, Economic Indicators Calendar
- Wikipedia, Nonfarm payrolls
- Wikipedia, United States Consumer Price Index
- Federal Reserve, FOMC Meeting calendars
- Federal Reserve, FOMC statement, October 28, 2026
- EIA, Weekly Petroleum Status Report
- Wikipedia, Futures contract
- Wikipedia, Nasdaq-100
- Wikipedia, E-mini
המידע במאמר הוא לימודי וכללי בלבד. הוא אינו ייעוץ השקעות, אינו שיווק השקעות ואינו תחליף לייעוץ שמתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, כמשמעותם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. מסחר בשוק ההון ובחוזים עתידיים כרוך בסיכון, כולל הפסד של כל הכסף שהושקע. גילוי נאות: למינוף פיננסי יש עניין עסקי בתחום, אנחנו מוכרים תוכנית הכשרה למסחר.

על המכללה
מינוף פיננסי, מכללה ללימודי שוק ההון
מכללה ישראלית ללימודי מסחר ושוק ההון, בהובלת מאור גנימה וסבסטיאן סיון. המאמרים באתר נועדו ללמד ולהסביר, ואינם ייעוץ השקעות או המלצה לפעול.
קורס חינמי
קורס מסחר חינמי בעברית
- שיעורים מוקלטים, מהיסודות ועד ניהול סיכונים
- שבוע לייב בחשבון דמו
- בלי ברוקר, בלי הפקדה ובלי כרטיס אשראי