ברוקר לחוזים עתידיים: איך בוחרים ומה לבדוק

קורס מסחר חינמי בעברית שיעורי וידאו, בלי כרטיס אשראי

לפרטים
יד של סוחר מצביעה על דף מפרט חוזים עתידיים על מסך, עם תרשימי נרות וטבלאות נתונים בכל הסביבה.

ברוקר לחוזים עתידיים הוא מתווך פיננסי המאפשר לסוחרים לגשת לבורסות החוזים העתידיים ולבצע בהן עסקאות, ומספק גישה לבורסת המסחר, תשתית טכנולוגית לביצוע פקודות וניהול חשבון הביטחונות. בחירה נכונה של ברוקר משפיעה על עלויות המסחר, רמת המינוף הזמינה, איכות הפלטפורמה ורמת ההגנה הרגולטורית שהסוחר מקבל.

הבהרה חשובה: המאמר הוא מידע כללי ללימוד, ואינו ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לקנות, למכור או לבצע פעולה כלשהי. הוא אינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מינוף פיננסי היא מכללה ללימודי שוק ההון. אין לה רישיון לייעוץ השקעות, ויש לה עניין עסקי בתוכן: היא מוכרת קורסים והכשרות בתשלום. מסחר בשוק ההון כרוך בסיכון להפסד כספי.

ברוקר לחוזים עתידיים הוא מתווך פיננסי המאפשר לסוחרים לגשת לבורסות החוזים העתידיים ולבצע בהן עסקאות, ומהווה את הגשר בין הסוחר לשוק. בחירה נכונה של ברוקר למסחר בחוזים עתידיים משפיעה על עלויות המסחר, רמת המינוף הזמינה, איכות הפלטפורמה, ורמת ההגנה הרגולטורית שהסוחר מקבל. מאמר זה יסביר כיצד פועל מנגנון הברוקר בשוק החוזים העתידיים, מה ההבדל בין סוגי הגישה השונים לשוק, ואילו קריטריונים חשוב לבדוק לפני שפותחים חשבון.

מה זה ברוקר לחוזים עתידיים ומה תפקידו בשוק

חוזה עתידי (Futures Contract) הוא הסכם סטנדרטי ומחייב בין שני צדדים לקנות או למכור נכס מסוים במחיר שנקבע היום, במועד עתידי מוגדר. בניגוד למניות, שבהן רוכשים בעלות על חברה, בחוזה עתידי סוחרים על השינוי במחיר הנכס. רוב הסוחרים סוגרים את הפוזיציה לפני מועד הפקיעה ומתחשבנים רק בהפרש המחיר.

הברוקר לחוזים עתידיים מספק שלושה שירותים מרכזיים: גישה לבורסת המסחר (כגון CME בשיקגו), תשתית טכנולוגית לביצוע הפקודות, וניהול חשבון הביטחונות (Margin Account) של הסוחר. ללא ברוקר, סוחר פרטי אינו יכול לגשת ישירות לבורסת החוזים. הברוקר גם אחראי לעמידה בדרישות הסליקה היומית (Mark-to-Market) ולהתראה בעת מצב של קריאת ביטחונות (Margin Call).

בנוסף, חשוב להבין כי חוזים עתידיים נסחרים כמעט 24 שעות ביממה, חמישה ימי עסקים בשבוע. לדוגמה, המסחר בחוזים עתידיים מתקיים מיום שני ב-01:00 עד יום שישי ב-23:15 (שעון ישראל), מה שמעניק לסוחרים גמישות תגובה לאירועים גלובליים שאינה קיימת במניות רגילות.

ברוקר לחוזים עתידיים ישירים מול ברוקר CFD: ההבדל המהותי

אחד ההבדלים הקריטיים ביותר שעל כל מי שמחפש ברוקר למסחר בחוזים עתידיים להבין הוא ההבחנה בין גישה ישירה לבורסה לבין מסחר בחוזי הפרשים (CFD) על חוזים עתידיים.

קריטריון חוזים עתידיים ישירים CFD על חוזים עתידיים
צד שכנגד בורסה מרכזית (לדוגמה CME) הברוקר עצמו
שקיפות גבוהה, מחירי בורסה משתנה, תלויה בברוקר
עמלות מימון לילי (Swap) אין (קיים בסיס עלות גלגול חוזים) לרוב גבוהות
גודל עסקה מינימלי מוגדר על ידי הבורסה גמיש, לרוב קטן יותר
רגולציה על הברוקר CFTC (ארה"ב), בורסות בינלאומיות לרוב רשות ניירות ערך ישראלית (ISA) או רגולציה זרה
פקיעת חוזים תאריך פקיעה מוגדר, נדרש גלגול לרוב נגלגל אוטומטית עם עלות
שימוש נפוץ מסחר של סוחרים פעילים ומקצועיים מסחר יומי, פוזיציות קצרות מאוד

חלק גדול מהברוקרים הישראלים אינם מציעים גישה ישירה לבורסות החוזים העתידיים, אלא CFD על חוזים עתידיים. ב-CFD הסוחר פועל מול הברוקר ולא ישירות בבורסה, מה שעלול לגרור עמלות גבוהות יותר וחוסר שקיפות. לכן, לפני פתיחת חשבון, חשוב לבדוק האם הברוקר מציע גישה ישירה לבורסה (Direct Market Access) או חוזי הפרשים בלבד.

לקריאה נוספת על ההבדלים בין סוגי הגופים הפיננסיים, ראו את המדריך בנושא בית השקעות מול בנק מול ברוקר זר.

מרווח (Margin) ותפקידו במסחר בחוזים עתידיים

המרווח הוא הביטחון הכספי שמפקיד הסוחר אצל הברוקר על מנת לשלוט על פוזיציה בשווי גבוה בהרבה מסכום ההפקדה. זהו מנגנון המינוף המובנה בחוזים עתידיים, והוא מרכזי להבנת הסיכונים הכרוכים בבחירת ברוקר לחוזים עתידיים.

קיימים שני סוגים עיקריים של מרווח:

  • ביטחונות ראשוניים (Initial Margin): הסכום שנדרש להפקיד כדי לפתוח פוזיציה. גובה הביטחונות הראשוניים, יכול לנוע בין 5% ל-20% מהערך הכולל של החוזה. לדוגמה, חוזה על מדד S&P 500 ששווה כ-200,000 דולר עשוי לדרוש כ-10,000 דולר כביטחונות. עבור חוזים עתידיים על זהב, הביטחונות עשויים להיות כ-4,000 דולר ל-100 אונקיות.
  • ביטחונות שמירה (Maintenance Margin): הרף המינימלי שמתחתיו הברוקר מוציא קריאת ביטחונות (Margin Call) ודורש השלמת סכום. אם הסוחר אינו עומד בדרישה, הברוקר רשאי לסגור את הפוזיציה.

בנוסף, ברוקרים רבים מציעים ביטחונות מופחתים למסחר תוך-יומי (Day Trading Margin), שהם נמוכים משמעותית מהביטחונות הסטנדרטיים. זהו יתרון לסוחרי יום שסוגרים את כל הפוזיציות לפני סוף יום המסחר. חשוב להבין: אי-סגירת פוזיציה לפני סוף יום גוררת מעבר אוטומטי לדרישות הביטחונות הגבוהות יותר.

הסליקה היומית (Mark-to-Market) מחושבת בסוף כל יום מסחר, ורווחים או הפסדים מועברים לחשבון בהתאם. הדבר מחייב מעקב שוטף אחר יתרת החשבון ולא רק אחר ערך הפוזיציה.

רגולציה ובטיחות ההפקדות אצל ברוקר לחוזים עתידיים

הרגולציה היא אחת מנקודות הבדיקה הקריטיות ביותר בבחירת ברוקר למסחר בחוזים עתידיים. כאשר בוחרים ברוקר, חשוב לוודא תחת איזה גוף רגולטורי הוא פועל ומה זכויות הסוחר במקרה של כשל.

לפי מידע רשות ניירות ערך בישראל (רנ"ע), הרגולציה על ברוקרים בישראל אינה מוסדרת במלואה. תזכיר חוק שפורסם באוקטובר 2024 על ידי רשות ניירות ערך ומשרד האוצר מציע להסדיר באופן מקיף את פעילות הברוקר-דילר ולקבוע חובת רישוי לגופים העוסקים בכך בישראל. עד לאימוץ הסדרה כזו, חשוב לבדוק בקפדנות את הרגולציה החלה על כל ברוקר.

הגופים הרגולטוריים המרכזיים לבדוק:

  • CFTC (Commodity Futures Trading Commission): הרגולטור הפדרלי בארה"ב לחוזים עתידיים, האמון על פיקוח ישיר על ברוקרים המציעים גישה לבורסות כגון CME.
  • NFA (National Futures Association): גוף רגולציה עצמאי בארה"ב לתעשיית הנגזרים, הכולל פיקוח על ברוקרים ועמלת רגולציה של 0.02 דולר לחוזה.
  • רשות ניירות ערך ישראלית (ISA): אמונה על פיקוח בשוק ההון המקומי. לפי סעיף 49א לחוק ניירות ערך, הרשות הגדירה תנאים מגבילים לשיווק שירותי ברוקראז' זרים בישראל.
  • רגולטורים אירופאיים: כגון CySEC (קפריסין) ו-FCA (בריטניה), הרלוונטיים לחלק מהברוקרים הפועלים בישראל.

רשות ניירות ערך פרסמה אזהרות מפני אתרי השקעות זרים הפונים למשקיעים ישראלים בעברית, כאשר לגופים המפעילים אותם אין בהכרח זיקה לישראל או פיקוח מקומי. ניתן לבדוק אם ברוקר נמצא ברשימות הזהירות של אתר רשות ניירות ערך לפני פתיחת חשבון.

נוסף על הרגולציה, חשוב לוודא כי כספי הלקוח מוחזקים בחשבונות נפרדים (Segregated Accounts) מכספי הברוקר עצמו, מה שמגן על ההפקדות במקרה של קשיים פיננסיים של הברוקר.

פלטפורמת מסחר בחוזים עתידיים: כלים וטכנולוגיה

פלטפורמת המסחר היא הממשק דרכו מבצע הסוחר את כל פעולותיו, ולכן היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בבחירת ברוקר לחוזים עתידיים. פלטפורמה איכותית אינה רק עניין של נוחות, היא כלי שיכול להשפיע על תוצאות המסחר בפועל.

הכלים שחשוב לבדוק בפלטפורמת מסחר בחוזים עתידיים:

  • נתוני שוק בזמן אמת (Real-Time Data): קבלת מחירים ישירים מהבורסה ללא עיכוב. בחלק מהפלטפורמות, נתוני שוק בזמן אמת הם שירות בתשלום נפרד.
  • ביצוע פקודות: מהירות ביצוע הפקודות ואמינותה קריטיים במיוחד בסביבת מסחר מהיר. חשוב לבדוק את סוגי הפקודות הזמינות: Market, Limit, Stop, OCO ואחרות.
  • כלי ניתוח טכני: גרפים, אינדיקטורים, כלי ציור ועד לתמיכה בשיטות מסחר מתקדמות כגון Price Action ומושגי ICT.
  • ניטור ביטחונות (Margin Monitor): תצוגה ברורה של יתרת הביטחונות, הביטחונות בשימוש, והמרחק מקריאת ביטחונות. כלי קריטי למניעת סגירה כפויה של פוזיציות.
  • ניהול סיכונים מובנה: אפשרות להגדרת סטופ לוס ולקיחת רווח (Take Profit) אוטומטיים.
  • חשבון דמו (Demo Account): חשוב לבדוק האם הברוקר מציע חשבון תרגול עם נתוני שוק אמיתיים לפני כניסה לחשבון חי.

בנוסף לפלטפורמה עצמה, חשוב לבדוק גם את יציבותה בעומסים גבוהים. פלטפורמה שנופלת בדיוק בשעות של תנודתיות גבוהה עלולה לגרום נזק משמעותי לסוחר שאינו יכול לסגור פוזיציה פתוחה.

לגבי שאלת ממשק בעברית: רוב הברוקרים המציעים גישה ישירה לבורסות החוזים העתידיים הבינלאומיות פועלים באנגלית. ברוקרים ישראלים המוסדרים על ידי רשות ניירות ערך מציעים לרוב ממשק בעברית, אך לרוב דרך CFD ולא גישה ישירה לבורסה. חשוב להכיר את המינוח המקצועי באנגלית גם אם הפלטפורמה מתורגמת.

עמלות בחשבון ברוקר לחוזים עתידיים: מה לבדוק ולהשוות

עמלות המסחר בחוזים עתידיים נחשבות נמוכות יחסית בהשוואה למסחר בחוזי הפרשים (CFD), אך מבנה העמלות מורכב ממספר רכיבים שחשוב להבין לעומק.

מבנה העמלות בחוזים עתידיים ישירים כולל:

  • עמלת ביצוע הברוקר: העמלה שגובה הברוקר עצמו עבור כל עסקה. עמלות מסחר יכולות לנוע בין 0.50 דולר ל-1.50 דולר לחוזה לכל צד.
  • עמלת בורסה (Exchange Fee): קבועה לכל חשבונות המסחר (למעט חשבונות מקצועיים מסוימים), וקבועה על ידי הבורסה עצמה.
  • עמלת רגולציה (NFA Fee): עמלת NFA עומדת על 0.02 דולר לחוזה.
  • עלות נתוני שוק: חלק מהברוקרים גובים תשלום חודשי עבור נתוני שוק בזמן אמת.
  • עמלת ניהול חשבון: ברוקרים מסוימים גובים עמלת ניהול חשבון חודשית או שנתית.

בניגוד לעמלות הבורסה שהן קבועות, עמלת הביצוע של הברוקר ועלויות הפלטפורמה משתנות בין ברוקר לברוקר. לכן, כשמשווים ברוקרים, חשוב לבדוק את העמלה הכוללת לחוזה (All-in Rate) ולא רק את רכיב אחד.

נקודה נוספת לתשומת לב: עלות גלגול חוזים (Roll-over). לכל חוזה עתידי יש תאריך פקיעה מוגדר. סוחר שאינו מעוניין להחזיק עד הפקיעה מבצע גלגול, כלומר סוגר את החוזה הנוכחי ופותח חוזה עם תאריך פקיעה מאוחר יותר. פעולה זו כרוכה בתשלום עמלה כפולה (יציאה וכניסה) ויש לקחתה בחשבון בחישוב עלויות המסחר הכוללות.

עבור מי שמתעניין בהיבטים נוספים של בחירת חשבון ברוקר, ניתן לקרוא את המדריך הכולל מה זה חשבון ברוקר למתחילים בישראל.

כיצד להתאים ברוקר לחוזים עתידיים לסוג המסחר שלך

בחירת ברוקר למסחר בחוזים עתידיים אינה החלטה אחידה. הברוקר המתאים לסוחר יום (Day Trader) שונה מהברוקר המתאים לסוחר מחזורים (Swing Trader), ושניהם שונים מהברוקר המתאים לסוחר שמחפש גידור (Hedging) על תיק המניות שלו.

להלן קריטריוני ההתאמה המרכזיים לפי פרופיל סוחר:

סוחר יום (Day Trader): מבצע עסקאות רבות תוך יום וסוגר הכל לפני סגירת הבורסה. עבורו, הגורמים הקריטיים הם ביטחונות מופחתים למסחר תוך-יומי, עמלות נמוכות לחוזה, מהירות ביצוע פקודות, ויציבות הפלטפורמה.

סוחר מחזורים (Swing Trader): מחזיק פוזיציות לימים או שבועות. עבורו, הגורמים הקריטיים הם ביטחונות לינת לילה (Overnight Margin), כלי ניתוח מתקדמים, והיכולת לנהל פוזיציות פתוחות לאורך זמן.

מתחיל שלומד את השוק: עבורו, הגורמים הקריטיים הם זמינות חשבון דמו, תמיכה לקוחות נגישה, ואפשרות להתחיל עם מיקרו חוזים (Micro Futures) שנועדו לאפשר חשיפה לשוק בהיקף קטן יותר מהחוזים הסטנדרטיים.

בהקשר של מיקרו חוזים: בבורסת CME קיימות גרסאות מיקרו של החוזים הפופולריים ביותר, כגון MNQ (מיקרו נאסד"ק 100) ו-MES (מיקרו S&P 500), שהפכו את התחום לנגיש יותר לסוחרים פרטיים. אלו מהווים נקודת כניסה מעשית עבור מי שמעוניין לתרגל בכסף אמיתי עם חשיפה מופחתת.

בנוסף, חשוב לשאול: האם הברוקר מציע את החוזים הספציפיים שמעניינים אותך? בבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרים חוזים עתידיים על מדד ת"א-35, ת"א-90 ומדד ת"א בנקים-5, לפי אתר הבורסה לניירות ערך. חוזים אלה נסחרים דרך חברי בורסה ישראלים, ולא דרך הברוקרים הבינלאומיים שמציעים גישה ל-CME.

שאלות שחשוב לשאול לפני פתיחת חשבון ברוקר לחוזים עתידיים:

  • האם הברוקר מציע גישה ישירה לבורסה או CFD בלבד?
  • תחת איזה גוף רגולטורי הברוקר פועל, ומה מידת ההגנה על כספי הלקוח?
  • מהי העמלה הכוללת לחוזה (כולל עמלת בורסה ועמלת רגולציה)?
  • מהן דרישות הביטחונות לחוזים שמעניינים אותך, כולל דרישות תוך-יומיות?
  • האם הפלטפורמה כוללת חשבון דמו לתרגול?
  • מהי מדיניות הברוקר בעת קריאת ביטחונות, ובאיזה מהירות הוא סוגר פוזיציות?
  • האם יש תמיכת לקוחות זמינה בשעות המסחר הרלוונטיות לך?
  • מהם עלויות נתוני השוק ועמלות ניהול חשבון נוספות?

בקהילה של מינוף פיננסי, קבוצת הווטסאפ של מאור גנימה, מתפרסמים עדכונים וחומרי לימוד בנושא מסחר בחוזים עתידיים ונושאים קשורים לשוק ההון.

שאלות נפוצות על ברוקר לחוזים עתידיים

האם ניתן להפסיד יותר מהסכום שהופקד אצל ברוקר חוזים עתידיים?

כן, בהחלט ניתן להפסיד יותר מהסכום שהופקד. המינוף הגבוה בחוזים עתידיים מאפשר שליטה על פוזיציה בשווי גבוה בהרבה מהביטחונות שהופקדו, ולכן תנועת שוק חדה נגד הפוזיציה עלולה לגרור הפסד העולה על יתרת החשבון. במקרה כזה, הסוחר עלול להיכנס לחוב לברוקר. לכן, ניהול סיכונים קפדני, הגדרת סטופ לוס, וניטור שוטף של יתרת הביטחונות הם הכרחיים, ולא אופציונליים.

כמה כסף נדרש כדי לפתוח חשבון ברוקר למסחר בחוזים עתידיים?

אם סוחרים עם הון עצמי דרך ברוקר, נדרש מינימום של 2,000 עד 5,000 דולר, ויתרה של כ-10,000 דולר מאפשרת לספוג תנודות בלי להגיע לקריאת ביטחונות. הסכום תלוי גם בסוג החוזה שבו מתכוונים לסחור, שכן לדוגמה ביטחונות לחוזה מלא על S&P 500 גבוהים משמעותית מאלה הנדרשים למיקרו חוזים. חשוב לציין שסכום ההפקדה המינימלי אצל הברוקר אינו בהכרח הסכום הנכון לפתיחת פוזיציה, שכן ניהול סיכונים נכון מחייב שמירת רזרבה מעבר לביטחונות.

מה ההבדל בין חוזה עתידי רגיל למיקרו חוזה?

מיקרו חוזים הם גרסה מוקטנת של חוזים עתידיים רגילים, שנועדו לאפשר חשיפה לשוק בהיקף קטן יותר. החשיפה בהם קטנה יותר מאשר בחוזה רגיל. חוזים מלא-גודל כגון ES (E-mini S&P 500) ו-NQ (E-mini Nasdaq 100) שנסחרים בבורסת CME נפוצים בקרב סוחרים פעילים עם הון גדול יותר, בעוד שב-MES וב-MNQ (המיקרו) הרווח וההפסד בכל נקודה קטנים יותר.

מה קורה אם לא עומדים בקריאת ביטחונות (Margin Call) של הברוקר?

אם הסוחר אינו מגיב לקריאת ביטחונות בתוך הזמן שנקבע על ידי הברוקר, הברוקר רשאי לסגור את הפוזיציה הפתוחה בצורה כפויה (Forced Liquidation) ללא אישור הסוחר. הסגירה הכפויה מתבצעת במחיר השוק הנוכחי, שעלול להיות בנקודה גרועה מבחינת הסוחר. לכן, חשוב לנטר את יתרת הביטחונות ברציפות, לקבוע התראות בפלטפורמה כאשר הרמה מתקרבת לסף המינימלי, ולשמור תמיד על רזרבה כספית מספקת.

מה ההבדל בין ברוקר לחוזים עתידיים ישיר לבין ברוקר CFD מבחינת מיסוי לתושב ישראל?

מבחינת מיסוי ישראלי, רווחים מחוזים עתידיים (הן ישירים והן CFD) מסווגים כהכנסה מרווחי הון או הכנסה מעסק, בהתאם לאופי הפעילות. שיעור המס על רווח הון הוא בדרך כלל 25%, ואם הפעילות מסווגת כעסק חלים שיעורי מס הכנסה שוליים שעשויים להגיע ל-47%, ובהכנסה גבוהה נוסף גם מס יסף. ההבדל המעשי נוגע לאופן הדיווח ולתחולת האמנות למניעת כפל מס. כל אחד מן המתעניינים חשוב לו לפנות לייעוץ מס מקצועי בישראל לפני שמתחילים לסחור, שכן חובת דיווח מדויקת על כל עסקה חלה על סוחרים ישראלים גם כאשר הפעילות מתבצעת דרך ברוקר זר.

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.

גילוי נאות: מינוף פיננסי מוכרת הכשרה בתשלום, ויש לה שיתופי פעולה מסחריים עם חלק מחברות המימון, כולל קוד שותפים שעליו היא עשויה לקבל עמלה. עוד בעמוד גילוי נאות.