מס על קרנות סל בישראל – מדריך המיסוי המלא למשקיע הפסיבי 2026

מס על קרנות סל הוא מס המוטל על רווחי הון מעסקאות בקרנות סל (ETF), המסווגות בישראל כנכס פיננסי. משקיעים בקרנות סל חייבים לדווח על רווחי הון בהשקעות אלו בהצהרת מס, והם משלמים מס בשיעור של 20% על רווחי הון ממכירת נכסים פיננסיים, בהתאם לחוק מס הכנסה. קרנות סל משמשות כלי השקעה פופולרי בשל נזילותן הגבוהה וה

מס על קרנות סל בישראל עומד על 25% מהרווח הריאלי (המותאם לאינפלציה), זהו שיעור המס הבסיסי שכל משקיע פסיבי חייב להכיר לפני שהוא מקבל החלטת השקעה. אך בפועל, חישוב המס האמיתי על קרנות סל (ETF) מורכב בהרבה: הוא מושפע מסוג הקרן (ישראלית, אירית או אמריקאית), ממדיניות חלוקת הדיבידנד, מהמטבע שבו מוחזקת הקרן, ומשאלה האם הרווח נחשב ריאלי או נומינלי. נכון ל-2026, משקיע שלא מבין את ההבדלים בין הסוגים השונים עשוי לשלם מס גבוה ב-10%-15% ממה שהיה צריך, הפרש שיכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך עשרות שנות השקעה. קרנות סל (ETF) – המדריך המלא למשקיע הישראלי 2026, המדריך הזה מפרק כל אחד מהמרכיבים, עם מספרים, דוגמאות ואסטרטגיות חוקיות להפחתת המס.

כמה מס משלמים על קרן סל, תשובה ישירה ל-2026

שיעור המס על קרנות סל בישראל תלוי בשני גורמים עיקריים: סוג הרווח (ריאלי או נומינלי) ומעמד המשקיע. הנה התמונה המלאה:

• 25% מס על רווח ריאלי, זהו השיעור הנפוץ ביותר, החל על רוב קרנות הסל (מניות, מדדים, ETF כלליים). הרווח הריאלי מחושב לאחר הפחתת עליית המדד לצרכן (CPI) ממחיר הקנייה.
• 15% מס על רווח נומינלי, חל על אגרות חוב לא צמודות ופיקדונות בנקאיים לא צמודים. לרוב קרנות הסל שגים מניות אין זה רלוונטי.
• 30% מס על רווח ריאלי, חל על "בעל מניות מהותי", מי שמחזיק 10% או יותר מאמצעי השליטה בחברה.
• מס יסף (Surtax), נכון ל-2026, תוספת של 3% נוספת על כלל ההכנסות החייבות (כולל רווחי הון) העולות על 721,560 ש"ח בשנה.

כלומר, משקיע רגיל שרוויח מעל לסף זה ישלם בפועל 28% מס אפקטיבי על הרווח הריאלי בקרנות הסל שלו, ולא 25% בלבד.

טבלת שיעורי מס על קרנות סל לפי סוג וסיטואציה (2026)

מס על קרנות סל, רווח ריאלי מול רווח נומינלי: מה ההבדל ולמה זה קריטי

ההבחנה בין רווח ריאלי לרווח נומינלי היא אחת הנקודות החשובות ביותר בחישוב מס על קרנות סל בישראל, ורבים מהמשקיעים לא מודעים לה.

רווח נומינלי הוא פשוט ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה. רווח ריאלי הוא הרווח הנומינלי בניכוי עליית מדד המחירים לצרכן מיום הרכישה ועד יום המכירה, כלומר, הרווח ה"אמיתי" מעבר לאינפלציה.

דוגמה מספרית להמחשה

נניח שרכשתם יחידות בקרן סל ישראלית על ה-S&P 500 ב-100,000 ש"ח בינואר 2022. מכרתם אותן בינואר 2026 ב-140,000 ש"ח. בתקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן ב-15%.

• רווח נומינלי: 40,000 ש"ח
• התאמת אינפלציה: 100,000 × 15% = 15,000 ש"ח
• רווח ריאלי חייב במס: 40,000 − 15,000 = 25,000 ש"ח
• מס לתשלום (25%): 6,250 ש"ח

ללא ההתאמה לאינפלציה, הייתם משלמים 25% על 40,000 ש"ח = 10,000 ש"ח. ההתאמה לאינפלציה חסכה לכם 3,750 ש"ח. זה לא סכום זניח, ובתיקי השקעה גדולים יותר, ההפרש יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.

חשוב לדעת: עבור קרנות סל הנקובות בדולר (כמו קרנות על מדדים אמריקאיים), ההתאמה לא נעשית לפי CPI אלא לפי שינוי שער הדולר ביחס לשקל. אם הדולר ירד מול השקל בתקופת ההחזקה, עשוי להיות שהרווח הריאלי נמוך משמעותית מהרווח הנומינלי, ואפילו שלילי.

מיסוי דיבידנדים על קרנות סל, קרן צוברת מול קרן מחלקת

אחד ההחלטות החשובות ביותר למשקיע הפסיבי היא האם לבחור קרן צוברת או קרן מחלקת, ולהחלטה הזו יש השפעה ישירה ומשמעותית על מס על קרנות סל.

קרן צוברת (Accumulating ETF) היא קרן שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים שהיא מקבלת מהחברות שבהן היא מחזיקה, ומגדילה את שווי היחידה. לא נוצר "אירוע מס" על הדיבידנד, המשקיע משלם מס רק כאשר הוא מוכר את היחידות. קרן מחלקת (Distributing ETF) מחלקת את הדיבידנדים ישירות למשקיע, ולכן נוצר אירוע מס כל פעם שמחולק דיבידנד, בשיעור 25%.

למה קרן צוברת עדיפה מבחינת מס?

הסיבה פשוטה: דחיית מס היא תשואה נוספת. כאשר הדיבידנד מושקע מחדש בתוך הקרן ולא ממוסה מיידית, כל השקל שלא הלך לרשות המסים ממשיך לעבוד עבורכם ומניב תשואה נוספת. לאורך 20-30 שנות השקעה, ההבדל בין קרן צוברת לקרן מחלקת יכול להסתכם ב-15%-25% יותר הון מצטבר.

נניח שקרן הסל שלכם מניבה תשואת דיבידנד של 1.5% בשנה על תיק של 500,000 ש"ח, זה 7,500 ש"ח דיבידנד בשנה. בקרן מחלקת תשלמו 25% = 1,875 ש"ח מס בשנה. בקרן צוברת, אותם 7,500 ש"ח ממשיכים להשתלב בקרן ולצבור ריבית דריבית, והמס נדחה עד למכירה.

מס על קרנות סל, קרן ישראלית, אירית ואמריקאית: הבדלי מס שחשוב להכיר

הבחירה בין קרנות סל ממדינות שונות היא אחת הנקודות שפחות מוסברות לעומק, ויחד עם זאת, היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על המיסוי האפקטיבי. קרנות סל ישראליות מול אמריקאיות – מיסוי, דמי ניהול ומה באמת עדיף, הנה הניתוח המלא:

קרנות סל ישראליות

קרנות סל ישראליות (כמו קרנות של מיטב, הראל, אי.בי.אי ואחרות) המחקות מדדים כמו S&P 500 משתמשות לעיתים קרובות בנגזרים פיננסיים (חוזים עתידיים ו-Swap) לצורך המעקב אחר המדד. היתרון המרכזי: הן אינן מחזיקות בפועל במניות האמריקאיות, ולכן מנהלות להימנע ממס ניכוי במקור אמריקאי (Withholding Tax) על דיבידנדים ברמת הקרן, שיעור המס הפנימי על דיבידנדים יכול להגיע לאפס בתצורה זו. בנוסף, המשקיע הישראלי מוגן לחלוטין ממס עיזבון אמריקאי.

חסרון: קרנות אלה נסחרות בבורסה התל אביבית בלבד, דמי הניהול שלהן יכולים להשתנות, ולעיתים קיים פער מעקב (Tracking Error) גבוה יותר מאשר בקרנות אמריקאיות מובילות.

קרנות סל איריות (UCITS)

קרנות סל איריות הן הבחירה הפופולרית ביותר בקרב משקיעים ישראלים מתוחכמים, ולא בכדי. בזכות אמנת המס בין אירלנד לארה"ב, קרנות אלה משלמות מס ניכוי במקור מופחת של 15% בלבד על דיבידנדים מחברות אמריקאיות, במקום 30% שהיה חל על קרן ממדינה ללא אמנה. בנוסף:

• רובן צוברות (Accumulating), מה שדוחה את אירוע המס הישראלי עד למכירה
• אינן חשופות למס עיזבון אמריקאי (שיכול להגיע ל-40% על נכסים מעל 60,000 דולר)
• נסחרות בבורסות אירופאיות (לרוב Euronext או LSE) ונגישות דרך ברוקרים בינלאומיים כמו Interactive Brokers

דוגמאות בולטות: VUAA (Vanguard S&P 500 UCITS ETF Acc), CSPX (iShares Core S&P 500 UCITS ETF Acc).

קרנות סל אמריקאיות

קרנות כמו VOO, SPY ו-QQQ הן הגדולות בעולם ומציעות דמי ניהול נמוכים במיוחד. אך עבור המשקיע הישראלי, הן כרוכות בחסרונות מיסויים משמעותיים:

• 30% מס ניכוי במקור על דיבידנדים (ניתן להפחית ל-25% עם טופס W-8BEN, אך לא להתחמק ממנו לחלוטין)
• מס עיזבון אמריקאי של עד 40% על כלל הנכסים האמריקאיים מעל 60,000 דולר, ריסק משמעותי עבור כל ישראלי עם תיק השקעות גדול
• רוב הקרנות הן מחלקות (Distributing), אירוע מס שנתי בישראל על הדיבידנדים

טבלת השוואה, מיסוי קרנות סל לפי מדינת מקור (2026)

קיזוז הפסדים, כך מקטינים מס על קרנות סל בצורה חוקית לגמרי

קיזוז הפסדים (מגן מס) הוא אחד הכלים החוקיים העוצמתיים ביותר להפחתת המס על קרנות סל, ורבים מהמשקיעים הפסיביים לא מנצלים אותו כראוי. הכללים המדויקים, ובכללם ההבדל המהותי בין הפסד שוטף להפסד מועבר, מפורטים במדריך קיזוז ההפסדים, ובדיקת זכאות להחזר מתבצעת מול יועצת מס בעלת רישיון.

העיקרון: הפסדים ממכירת ניירות ערך (כולל קרנות סל) ניתנים לקיזוז מול רווחים ממכירת ניירות ערך אחרים באותה שנת מס. הפסדים שלא קוזזו בשנה מסוימת ניתנים להעברה קדימה לשנים הבאות ללא הגבלת זמן.

דוגמה מעשית לקיזוז הפסדים

נניח שבשנת 2025 הרוויח משקיע 50,000 ש"ח ריאליים ממכירת קרן על ה-S&P 500, ובמקביל הפסיד 20,000 ש"ח ממכירת קרן על שוק מתעורר:

• רווח ריאלי כולל לפני קיזוז: 50,000 ש"ח
• הפסד לקיזוז: 20,000 ש"ח
• רווח ריאלי חייב במס: 30,000 ש"ח
• מס לתשלום (25%): 7,500 ש"ח במקום 12,500 ש"ח, חיסכון של 5,000 ש"ח

אסטרטגיית "קצירת הפסדי מס" (Tax Loss Harvesting) היא טכניקה מקובלת בעולם שבה מוכרים בכוונה נכסים בהפסד כדי לקזז רווחים, ואז רוכשים נכס דומה (אך לא זהה) כדי לשמור על החשיפה לשוק. גישה זו, שמאור גנימה מלמד כחלק מתכנית ה-Roadmap של מינוף פיננסי, יכולה לחסוך אלפי שקלים בשנה למשקיעים עם תיק מגוון. דמי ניהול בקרנות סל – ההשוואה שחוסכת לך עשרות אלפי שקלים

חשוב: מגבלות על קיזוז הפסדים

• ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך מול רווחים מניירות ערך בלבד, לא מול הכנסות עבודה או שכר דירה
• אגרות חוב ופיקדונות (מסולקות במס נומינלי של 15%) מקוזזות בנפרד מנכסים החייבים ב-25%
• הפסדים מחו"ל מול מניות ישראליות, יש לבדוק כל מקרה לגופו לפי אמנות המס הרלוונטיות

מתי מתחשבנים עם רשות המסים, מס על קרנות סל ואירועי מס

הבנת "אירוע המס", הרגע שבו נוצרת חבות מס, היא קריטית לניהול תזרים המזומנים של המשקיע הפסיבי.

ניכוי מס במקור דרך ברוקר ישראלי

כאשר אתם סוחרים דרך ברוקר ישראלי (מיטב טרייד, IBI, פסגות, לאומי סחר וכדומה), ברוב המקרים הברוקר מנכה את המס במקור ומעביר אותו לרשות המסים בשמכם. זה מקל על תהליך הדיווח אך אינו פוטר אתכם מדיווח עצמאי אם יש לכם הכנסות ממקורות נוספים, אם עברתם את הסף ל-3% מס יסף, או אם יש לכם הפסדים לקיזוז שהברוקר לא תיאם.

ניכוי מס דרך ברוקר זר (למשל Interactive Brokers)

כאשר אתם מחזיקים בקרנות סל איריות או אמריקאיות דרך ברוקר בינלאומי, האחריות לדיווח ותשלום המס בישראל מוטלת עליכם. עליכם:

• לדווח לרשות המסים הישראלית על רווחי ההון ממכירות שביצעתם
• לדווח על דיבידנדים שהתקבלו
• לתבוע זיכוי על מס שנוכה במקור בחו"ל (Foreign Tax Credit), כדי למנוע כפל מס
• להגיש דוח שנתי לרשות המסים אם סך הכנסותיכם מהשקעות חייבות עבר סף מסוים

לפי רשות ניירות ערך הישראלית, המשקיע הישראלי אחראי לדווח על כל הכנסותיו ממקורות בחו"ל, גם אם הברוקר הזר לא ניכה מס. כישלון בדיווח עלול להוביל לקנסות ולריביות.

שיטת FIFO, מי יוצא קודם?

כאשר מוכרים חלק מהאחזקות בקרן סל שנרכשה בשלבים (בפעימות שונות), רשות המסים ישראל מחייבת שימוש ב-שיטת FIFO (First In, First Out, ראשון נכנס, ראשון יוצא). כלומר, היחידות שנרכשו ראשונות הן אלה שנחשבות כנמכרות ראשונות. לכך יש השפעה על חישוב הרווח הריאלי, שכן ייתכן שהיחידות הראשונות נרכשו במחיר ובאינפלציה שונים מהיחידות המאוחרות יותר.

אסטרטגיה מתקדמת שמוזכרת בקהילות משקיעים ישראליות היא יצירת "שכבות מס", רכישת יחידות חדשות בחשבונות נפרדים, מה שמאפשר גמישות רבה יותר בניהול בסיס עלות. קרנות סל 2026 – השוואה מלאה למשקיע הישראלי

חשבונות פנסיוניים, הפטור שאנשים שוכחים

השקעה בקרנות סל במסגרת קרן פנסיה, קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה זוכה ליתרון מיסויי עצום, הרווחים צומחים ללא חבות מס שוטפת. בפדיון קרן השתלמות לאחר שש שנים, הרווחים פטורים לחלוטין ממס עד לתקרה מסוימת. זוהי ה"שכבת מס" הטובה ביותר עבור רוב הישראלים, ויש לנצל אותה במלואה לפני שמשקיעים בחשבונות השקעה רגילים.

לקבלת ייעוץ אישי על האסטרטגיה הנכונה לתיק שלכם, מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ של מאור גנימה, שם תמצאו תשובות, דיונים וכלים מעשיים לניהול נכון של השקעות פסיביות.

מס על קרנות סל, שאלות נפוצות שמשקיעים ישראלים שואלים

שאלות נפוצות

האם יש הבדל במס בין קרן סל ישראלית לאירית המחקות את אותו מדד?

כן, ויש הבדל מהותי. שתיהן חייבות ב-25% מס ריאלי בישראל על רווח ההון בעת המכירה, זהה לחלוטין. ההבדל הוא במיסוי פנימי של הדיבידנדים: קרן ישראלית המשתמשת בנגזרים יכולה להגיע למס פנימי של 0% על דיבידנדים, בעוד קרן אירית משלמת 15% מס ניכוי במקור. עם זאת, הקרן האירית הצוברת מדחה את אירוע המס הישראלי לחלוטין עד למכירה, ואינה חשופה למס עיזבון אמריקאי. ההשוואה המלאה תלויה בגודל התיק, אופק ההשקעה ושיעור הדיבידנד של המדד הנעקב.

כיצד מחשבים את המס כאשר הקרן נקובה בדולר?

עבור קרנות סל נקובות בדולר, בסיס עלות הרכישה מחושב בשקלים לפי שער הדולר ביום הרכישה, ומחיר המכירה מחושב בשקלים לפי שער הדולר ביום המכירה. ההתאמה לאינפלציה נעשית לפי שינוי שער הדולר (ולא לפי CPI). אם הדולר חיזק את עצמו מול השקל, הרווח הריאלי ייצא גבוה יותר, ולהפך. חשוב לתעד כל רכישה עם שער הדולר המדויק ביום הקנייה.

מה קורה אם יש לי הפסדים בקרן סל אירית ורווחים בקרן סל ישראלית, האם אפשר לקזז?

כן, בדרך כלל ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך זרים מול רווחים מניירות ערך ישראלים, וגם ההפך, כל עוד מדובר באותה קטגוריית נכסים החייבת בשיעור מס זהה (25% ריאלי). עם זאת, קיזוז בין נכסים חייבים בשיעורים שונים (למשל 15% נומינלי מול 25% ריאלי) הוא מורכב יותר ומחייב בדיקה פרטנית. מומלץ לאסוף את כל הדוחות השנתיים ולהגיש בקשה מסודרת לרשות המסים או להיעזר ברואה חשבון שמתמחה בשוק ההון.

האם אני חייב לדווח לרשות המסים אם הברוקר הישראלי מנכה את המס במקור?

לא בהכרח, אם כל הכנסותיכם הן מניירות ערך ישראליים דרך ברוקר מוסדי ישראלי שמנכה מס במקור, ייתכן שאין חובה להגיש דוח שנתי. אולם אם יש לכם הפסדים לקיזוז שלא תואמו אוטומטית, אם עברתם את סף מס היסף (721,560 ש"ח ב-2026), אם יש לכם הכנסות מחו"ל (כמו קרנות איריות), או אם אתם רוצים לתבוע החזר מס, אז כן, חובה להגיש דוח שנתי. מומלץ לפנות לרואה חשבון לפחות פעם בשנה לתיאום מס.

האם קרנות סל בחשבון קופת גמל להשקעה פטורות ממס?

הרווחים שצוברים בתוך קופת גמל להשקעה הם פטורים ממס במהלך תקופת ההשקעה, הכסף גדל

מיסוי קרנות סל זרות, היבטים בינלאומיים ודיווח

השפעת שער החליפין על מיסוי קרנות סל זרות, דוגמה מחושבת

שיטת חישוב רווח ההון בישראל עבור נכסים זרים כוללת שלושה שלבים, וחשוב להבין אותם על מנת לא לטעות בדיווח:

שלב 1: חשבו את עלות הרכישה בשקלים על פי שער החליפין ביום הרכישה.
שלב 2: חשבו את תמורת המכירה בשקלים על פי שער החליפין ביום המכירה.
שלב 3: חשבו את הרווח הריאלי, הפחיתו את עלות הרכישה המדודכנת למדד מתמורת המכירה.

דוגמה מספרית: משקיע רכש 10 יחידות קרן סל בינואר 2023 במחיר $100 ליחידה, שער דולר ביום הרכישה: 3.60 שקל. עלות ברכישה: $1,000 × 3.60 = 3,600 שקל.

הוא מכר בינואר 2026 ב-$130 ליחידה, שער דולר ביום המכירה: 3.70 שקל. תמורת מכירה: $1,300 × 3.70 = 4,810 שקל. המדד עלה ב-10% בתקופה זו, כך שעלות הרכישה המעודכנת למדד: 3,600 × 1.10 = 3,960 שקל. רווח ריאלי: 4,810 פחות 3,960 = 850 שקל. מס לתשלום: 850 × 25% = 212.50 שקל.

שימו לב: אם הדולר היה נחלש ל-3.20 שקל ביום המכירה, תמורת המכירה הייתה רק 4,160 שקל, ולאחר עדכון מדד עלות הרכישה (3,960 שקל), הרווח הריאלי יהיה רק 200 שקל, ומס של 50 שקל בלבד. ייסוף השקל, אם כן, "אוכל" חלק ניכר מהתשואה הדולרית.

מיסוי קרנות סל זרות ותיקון 190, האם הוא רלוונטי אליכם?

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה (שנכנס לתוקף ב-2012) רלוונטי בעיקר לחוסכים המחזיקים קופות גמל להשקעה ולא ישירות לקרנות סל זרות. עם זאת, הקשר ביניהם אינו מקרי: משקיעים המנהלים תיק בין קרנות סל זרות לכלים של תיקון 190 צריכים להבין את ההבדל המיסויי.

בקופת גמל להשקעה בתיקון 190, ניתן למשוך בגיל 60+ כקצבה פטורה ממס, או כהון בשיעור מס מוקטן של 15% (בנסיבות מסוימות). בקרן סל זרה המוחזקת ישירות, אין הטבה כזו, המשקיע ישלם 25% על הרווח הריאלי ללא קשר לגיל.

נכון ל-2025, הצעת חוק ההסדרים הציעה רפורמות נוספות לשיפור סביבת העסקים בתחום ה-Venture Capital וקרנות ה-Private Equity, כולל הטלת מס מופחת של עד 27% על "carried interest" לשותפים ישראלים מנהלים. שינויים אלו אינם ישירים לקרנות סל פסיביות, אך מעידים על מגמת שינוי בנוף המיסויי הישראלי.

לעומת עלויות המס, כדאי גם להכיר את השפעת דמי ניהול בקרנות סל, ההשוואה שחוסכת לך עשרות אלפי שקלים, כיוון שהפחתת עלויות ניהול לאורך עשרות שנים משמעותית לא פחות מחיסכון במס.

זיכוי ממס זר ואמנות מס, מיסוי קרנות סל זרות בהקשר בינלאומי

ישראל חתמה על אמנות מס דו-צדדיות עם עשרות מדינות, ביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה, אירלנד ועוד. אמנת המס בין ישראל לארה"ב, למשל, מגדירה כי הניכוי המקסימלי בגין דיבידנדים מניירות ערך אמריקאיים לתושב ישראלי הוא 15%. ישראל אז מחייבת 25% סה"כ ומזכה ב-15%, כלומר, תשלום נוסף של 10% לישראל.

מגבלת הזיכוי: הזיכוי ממס זר מוגבל לסכום שהיה משולם בישראל על אותה הכנסה. אם שילמתם בחו"ל מס גבוה יותר מהמס הישראלי, אינכם יכולים לדרוש החזר, רק קיזוז עד לתקרה הישראלית.

חשוב לציין: לפי רשות המיסים בישראל, חובת הדיווח חלה על כלל ההכנסות מחו"ל, גם אם שולם מס מלא בחו"ל, ואי-דיווח עלול לגרור קנסות ואף חקירה פלילית.

PFIC, הסיכון הנסתר עבור אזרחי ארה"ב המשקיעים בישראל

נושא קריטי שמשקיעים ישראלים שהם גם אזרחי ארה"ב (dual citizens) חייבים להכיר הוא ה-PFIC, Passive Foreign Investment Company. חוקי המס האמריקאיים מגדירים את רוב קרנות הסל הישראליות כ-PFIC, מה שמוביל לחובות דיווח מורכבות ולשיעורי מס גבוהים יותר בארה"ב. דיבידנדים מ-PFIC ישראלית אינם מקבלים יחס מועדף ומחויבים כהכנסה רגילה בשיעורים גבוהים.

לאזרח כפול, זוהי בעיה ממשית שדורשת ייעוץ מרואה חשבון המתמחה בתחום. אל תתנהלו בהנחה שמה שנכון לתושב ישראלי בלבד נכון גם לכם.

מאור גנימה ממינוף פיננסי מדגיש בתכנית ה-Roadmap שלו כי הבנת המסגרת המיסויית היא שלב הכרחי לפני כל השקעה, בין אם מדובר במשקיע פסיבי בקרנות סל ובין אם במי שמתחיל לסחור אקטיבית. המידע הנכון מלכתחילה חוסך טעויות יקרות מאוחר יותר.

לפני שממשיכים, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת הווטסאפ של מאור גנימה, שם תוכלו לשאול שאלות, לקבל עדכונים שוטפים ולהתחבר לקהילת משקיעים ומסחרנים ישראלים פעילה.

דיווח לרשות המיסים על מיסוי קרנות סל זרות, המדריך המעשי

מי שמשקיע בקרנות סל זרות דרך ברוקר זר חייב להגיש דו"ח שנתי לרשות המיסים בישראל. ישראל חתומה על ה-CRS (Common Reporting Standard) החל משנת 2019, ומשמעות הדבר שרשויות המס בחו"ל מעבירות מידע לרשות המיסים הישראלית על חשבונות המוחזקים על ידי ישראלים. לא לדווח, זה לא אפשרות.

טפסים רלוונטיים

הטפסים המרכזיים לדיווח על הכנסות מקרנות סל זרות הם:

• טופס 1301, הדו"ח השנתי של יחיד. כאן מדווחים על כלל ההכנסות כולל רווחי הון.
• טופס 1322, נספח לדיווח על ניירות ערך זרים ורווחי הון מחו"ל.
• טופס 1325, נספח לדיווח על דיבידנדים שהתקבלו מחברות זרות.

מה להכין מהברוקר הזר?

לפני הגשת הדו"ח, הורידו מהברוקר הזר שלכם:

• דו"ח עסקאות שנתי (Trade Confirmation / Annual Tax Statement)
• דו"ח דיבידנדים ששולמו ומס שנוכה במקור
• מחיר רכישה ומחיר מכירה בדולרים (או במטבע הרלוונטי)
• תאריכים מדויקים של כל עסקה

לאחר מכן יש לחשב את שווי השקלי של כל עסקה על פי שערי בנק ישראל ביום העסקה (ניתן למצוא באתר בנק ישראל), ולחשב את הרווח/הפסד הריאלי בשקלים.

קיזוז הפסדים, כלי חשוב

הפסדי הון מניירות ערך ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון מניירות ערך אחרים באותה שנת מס. הפסד שלא קוזז ניתן להעברה לשנים הבאות. לדוגמה: אם הפסדתם 10,000 שקל בקרן X ורווחתם 30,000 שקל בקרן Y, תשלמו מס רק על 20,000 שקל. חשוב לדווח על הפסדים גם אם לא חייבים בתשלום, כדי לצבור זיכוי עתידי.

ניכוי מס במקור דרך ברוקר ישראלי

אם אתם מחזיקים קרנות סל זרות דרך ברוקר ישראלי (כגון Interactive Brokers Israel, מיטב, פסגות, IBI), הברוקר מנכה מס במקור ומעביר אותו לרשויות. במקרה זה, ייתכן שלא נדרש דו"ח נפרד, אך לא תמיד זה האינטרס שלכם. לדוגמה: אם יש לכם הפסדים בחשבונות אחרים שניתן לקזז, עדיפה הגשת דו"ח עצמאי. עלות הגשת דו"ח שנתי על ידי רואה חשבון נעה בין 800 ל-1,400 שקל + מע"מ.

כדי להתעמק בנושא קרנות הסל בכלל, ראו את קרנות סל (ETF), המדריך המלא למשקיע הישראלי 2026.

לפרטים על ההכשרה המלאה ←

או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.

גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.