__PH_0__
__PH_1__
הנפקה ראשונית היא הנפקת מניות של חברה לציבור בפעם הראשונה בבורסה. דרך זו מאפשרת לחברה גדולה להגיע להון זקיף משמעותי ולהנות מנזילות שוק. בישראל, ההנפקות נוהגות להתבצע תחת פיקוח רשות ניירות ערך ובעמידה בדרישות גילוי מחמירות.
מדי שנה מגייסות עשרות חברות ברחבי העולם מיליארדי דולרים מהציבור דרך הנפקות ראשוניות, וחלקן הופכות להזדמנויות השקעה שמשנות תיקים. הנפקה ראשונית (IPO, Initial Public Offering) היא התהליך שבו חברה פרטית מציעה לראשונה את מניותיה לציבור הרחב ונסחרת בבורסה. במילים פשוטות: חברה שהייתה עד כה בבעלות פרטית, פותחת את דלתותיה למשקיעים כמוך ומאפשרת לך להיות שותף בבעלות עליה. אבל האם כל הנפקה ראשונית היא הזדמנות? ומה בדיוק קורה מאחורי הקלעים? במדריך המקיף הזה נסביר הכל, מהאלף ועד התו.
מה זו הנפקה ראשונית (IPO) – ההגדרה המלאה
הנפקה ראשונית היא האירוע שבו חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית על-ידי מכירת מניות לציבור הרחב בפעם הראשונה. מרגע ההנפקה, המניות של החברה נסחרות בבורסה, בישראל זו הבורסה לניירות ערך בתל אביב – איך היא עובדת 2026, וכל אחד יכול לקנות ולמכור אותן.
המונח IPO מגיע מהאנגלית: Initial Public Offering, כלומר "הצעה ראשונית לציבור". בישראל נהוג גם המונח "הנפקה ראשונית לציבור" או פשוט "הנפקה".
כדי להבין את המשמעות, חשוב להבחין בין שני מצבים:
- חברה פרטית: בבעלות יזמים, משקיעים פרטיים (כגון קרנות הון סיכון), ולעיתים עובדים בכירים. אין לציבור גישה לרכישת מניותיה.
- חברה ציבורית: לאחר ה-IPO, מניותיה נסחרות בבורסה, ורשות ניירות ערך מחייבת אותה בדיווח שוטף ושקיפות מלאה כלפי הציבור.
כדי להבין את הסביבה שבה מתרחשות ההנפקות, כדאי לקרוא תחילה על מה זה שוק ההון? המדריך למתחילים להשקעה בישראל 2026, בסיס ידע שיעזור לכם להבין את ההקשר הרחב.
למה חברה מחליטה על הנפקה ראשונית?
חברות מגיעות להנפקה ראשונית ממגוון סיבות עסקיות, וההחלטה הזו משקפת שלב בשלות בפיתוח החברה. להלן הסיבות העיקריות:
- גיוס הון לצמיחה: הסיבה הנפוצה ביותר. חברה רוצה להתרחב, לפתח מוצרים חדשים, לרכוש מתחרים, וזקוקה להון גדול שלא ניתן לגייס רק מבנקים.
- מימוש השקעה של בעלי מניות קיימים: קרנות הון-סיכון ומשקיעים מוקדמים שרצו ל"צאת" מההשקעה ולממש את הרווחים.
- יצירת מטבע לרכישות: חברה ציבורית יכולה לשלם עבור רכישות במניות, לא רק במזומן.
- מיתוג ויוקרה: מעמד של "חברה ציבורית" מגביר אמינות כלפי לקוחות, ספקים ועובדים.
- גיוס עובדים: חברה ציבורית יכולה להציע אופציות על מניות שנסחרות בשוק, תמריץ משמעותי.
איך חברה מבצעת הנפקה ראשונית לציבור – שלב אחר שלב
תהליך ה-IPO הוא מורכב ויכול לארוך בין 6 חודשים לשנתיים. בישראל, הגוף המפקח על התהליך הוא רשות ניירות ערך (רש"מ), שמגדירה את הדרישות לפרסום תשקיף ולניהול ההנפקה.
שלב 1: בחירת חתם (Underwriter)
החברה בוחרת בנק השקעות או גוף פיננסי שינהל את תהליך ההנפקה. החתם עוזר לקבוע את מחיר ההנפקה, מארגן את מסע השיווק ולוקח על עצמו אחריות לרכישת המניות שלא נמכרו לציבור (במודל חיתום מלא).
שלב 2: הכנת תשקיף
התשקיף הוא מסמך משפטי-פיננסי מפורט שמגלה לציבור כל מה שצריך לדעת על החברה: מצבה הפיננסי, סיכוניה, מי מנהל אותה, איך תשתמש בכסף שתגייס, ועוד. בישראל, לפי חוק ניירות ערך, תשקיף חייב לקבל אישור מרשות ניירות ערך לפני פרסומו. התשקיף מפורסם גם במאגר מגנא של רשות ניירות ערך, שם כל משקיע יכול לעיין בו חינם.
שלב 3: "מסע השיווק" (Roadshow)
הנהלת החברה יוצאת לסדרת מצגות בפני משקיעים מוסדיים גדולים, קרנות פנסיה, קרנות השקעה, חברות ביטוח, כדי לשכנע אותם להשתתף בהנפקה ולגרום לביקוש. בתקופה זו נמדד "חום השוק" לגבי ההנפקה.
שלב 4: קביעת מחיר ההנפקה
לאחר הרודשואו, החתם והחברה קובעים את מחיר ההנפקה, המחיר שבו יימכרו המניות לציבור לראשונה. מחיר זה משקף את שווי השוק הרצוי של החברה. בישראל נהוג לעיתים "הנפקה בדרך של בניית ספר הזמנות" (Book Building), שבה המחיר נקבע לפי הביקוש שנאסף מהמוסדיים.
שלב 5: יום המסחר הראשון
זהו הרגע הדרמטי: המניה מתחילה להיסחר בבורסה. לעיתים קרובות, מניות IPO "קופצות" ביום הראשון, אך לא תמיד. ישנן הנפקות שנפתחות מתחת למחיר ההנפקה.
הנפקה ראשונית בישראל לעומת ארה"ב – השוואה
| קריטריון | ישראל (בורסת ת"א) | ארה"ב (NYSE/נאסד"ק) |
|---|---|---|
| גוף מפקח | רשות ניירות ערך (ISA) | SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית) |
| מסמך גילוי נדרש | תשקיף בעברית | טופס S-1 |
| גודל שוק | בינוני (שווי שוק כולל ~מאות מיליארדי ₪) | הגדול בעולם (עשרות טריליוני דולר) |
| גישה למשקיע הקטן | דרך הבנק/ברוקר מקומי | דרך ברוקר בינלאומי (IB, eToro וכד') |
| מינימום השתתפות | סכומים נמוכים יחסית (לפעמים מאות שקלים) | תלוי בברוקר, לעיתים ללא מינימום |
| מיסוי רווחי הון | 25% על רווחים ריאליים | 15%, 20% (לישראלים: 25% לרשות המסים) |
היתרונות והסיכונים של השתתפות בהנפקה ראשונית
השתתפות בהנפקה ראשונית יכולה להניב רווחים משמעותיים, אך גם להוביל להפסדים, לכן חשוב להכיר את שני הצדדים.
היתרונות למשקיע
- כניסה מוקדמת לחברה צומחת: אם תבחרו נכון, ייתכן שתהיו שותפים בצמיחה משמעותית מהשלב הראשוני של המסחר הציבורי.
- מחיר ראשוני אחיד: כל המשקיעים בהנפקה מקבלים את המניות באותו מחיר קבוע, לפני שהשוק "מתמחר" אותן מחדש.
- פוטנציאל לרווח מהיר: מניות רבות עולות ביום המסחר הראשון ("פופ" של ההנפקה), מה שמאפשר מכירה מהירה ברווח.
- גיוון תיק ההשקעות: הנפקות חדשות מאפשרות חשיפה לסקטורים ומוצרים שאולי עדיין לא קיימים בבורסה.
הסיכונים שחובה להכיר
- חוסר מידע היסטורי: לחברה פרטית אין היסטוריית מסחר בורסאית. קשה לנתח את ביצועיה בתנאי שוק שונים.
- "לוק-אפ" (Lock-up Period): בעלי מניות פנימיים (מייסדים, קרנות סיכון) מחויבים לרוב לא למכור מניות למשך 90, 180 יום. כשהלוק-אפ פג, עלול להיות לחץ מכירה משמעותי שמוריד את המחיר.
- הערכת יתר: חברות רבות מגיעות להנפקה עם שווי מנופח מהמציאות, בגלל להיטות יתר של השוק. כאשר המציאות מתגלה, המניה יורדת.
- תנודתיות גבוהה: מניות חדשות בבורסה לרוב הרבה יותר תנודתיות ממניות ותיקות.
- הקצאה חלקית: בהנפקות "חמות" שבהן הביקוש עולה על ההיצע, יתכן שתקבלו רק חלק מהמניות שביקשתם, ולפעמים לא תקבלו כלל.
- ביצועים ארוכי-טווח חלשים: מחקרים אקדמיים מראים שבממוצע, מניות IPO מניבות תשואה נמוכה יחסית לשוק הרחב ב-3, 5 השנים שלאחר ההנפקה. (ישנן כמובן חריגות בולטות.)
איך משתתפים בהנפקה ראשונית בישראל – מדריך מעשי
השתתפות בהנפקה ראשונית בישראל אפשרית לכל משקיע שיש לו חשבון השקעות בבנק או בבית השקעות מוסמך. הנה התהליך המעשי:
שלב 1: פתיחת חשבון מסחר
כדי להשתתף בהנפקה בבורסת תל אביב, עליכם להחזיק חשבון ניירות ערך בבנק ישראלי (לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות וכו') או בבית השקעות (מיטב, אילים, IBI וכד'). לרוב, פתיחת חשבון אורכת 1, 3 ימי עסקים.
שלב 2: מעקב אחר הנפקות קרובות
ניתן לעקוב אחר הנפקות מתוכננות דרך:
- אתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב (tase.co.il)
- מאגר מגנא של רשות ניירות ערך
- חדשות פיננסיות: גלובס, כלכליסט, TheMarker
- הבנק / בית ההשקעות שלכם, שמשלחים לרוב הודעות אקטיביות על הנפקות
שלב 3: קריאת התשקיף
זה השלב שרוב המשקיעים מדלגים עליו, וזו טעות. התשקיף הוא המסמך המחייב שמכיל את כל המידע על החברה. חפשו:
- תחום פעילות ומודל עסקי
- דוחות כספיים (הכנסות, הפסדים, תזרים מזומנים)
- זהות בעלי השליטה ואחזקותיהם
- סיכונים עיקריים (הפרק "גורמי סיכון" בתשקיף)
- השימוש המתוכנן בכספי ההנפקה
שלב 4: הגשת בקשה לרכישה
בתקופת ה"הצעה" (לרוב מספר ימי עסקים), תוכלו להגיש פקודת רכישה דרך חשבון ניירות הערך שלכם. תציינו: כמה מניות אתם רוצים ועד איזה מחיר מרבי (במידת הצורך). כספי הרכישה מוקפאים בחשבונכם עד לתוצאות ההנפקה.
שלב 5: הקצאת מניות
לאחר סגירת תקופת ההרשמה, מתבצעת חלוקת המניות. אם הביקוש גדול מההיצע, תתקיים הגרלה או חלוקה יחסית. ייתכן שתקבלו פחות ממה שביקשתם.
שלב 6: מסחר בבורסה
ביום הפתיחה למסחר, תוכלו לעקוב אחר המניה בזמן אמת ולהחליט אם להחזיק, לקנות עוד או למכור. מאור גנימה ממינוף פיננסי ממליץ למשקיעים חדשים להכין מראש "תוכנית מסחר", לקבוע רמת רווח יעד וסטופ-לוס לפני הכניסה להנפקה.
הנפקות ראשוניות בולטות בישראל ובעולם
ניתוח הנפקות היסטוריות עוזר להבין את הדפוסים, מה עבד, מה לא, ולמה.
הנפקות בולטות בישראל
- WalkMe (2021): חברת הטכנולוגיה הישראלית הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ-2.5 מיליארד דולר. ב-2023 רכשה אותה SAP בעסקת ענק של כ-1.5 מיליארד דולר.
- ביג שופינג סנטרס: אחת מחברות הנדל"ן שהונפקו בבורסת ת"א ושינו את פני שוק הנדל"ן הקמעוני בישראל.
- חברות ביו-טק ישראליות: ישראל ידועה בגל הנפקות חברות ביו-טק, תחום תנודתי במיוחד שמשקיעים צריכים לגשת אליו בזהירות מיוחדת.
הנפקות אגדיות בעולם
- Apple (1980): הונפקה במחיר של 22 דולר למניה. מי שהחזיק עד היום (תוך התאמה לפיצולי מניות) ראה תשואות אסטרונומיות.
- Google (2004): הונפקה לפי שווי של כ-23 מיליארד דולר, אחת ההנפקות הגדולות ביותר בתקופתה. כיום שווי אלפאבית עולה על 2 טריליון דולר.
- Alibaba (2014): הנפקת ענק של 25 מיליארד דולר בניו יורק, שיא היסטורי באותה תקופה.
- Uber (2019): דוגמה הפוכה, הונפקה לפי שווי של 82 מיליארד דולר, ירדה משמעותית מתחת למחיר ההנפקה בחודשים הראשונים.
- WeWork (2021): ניסיון ההנפקה הכושל של WeWork הוא אזהרה קלאסית: חברה שתוכננה להיכנס לבורסה לפי שווי של 47 מיליארד דולר, ולבסוף הונפקה לפי שווי נמוך פי כמה, ואחר כך פשטה רגל.
אסטרטגיות נפוצות להשתתפות בהנפקות ראשוניות
לא כל גישה להנפקות ראשוניות זהה, ישנן אסטרטגיות שונות למשקיעים שונים.
אסטרטגיית "פליפ" (Flip)
מכירת המניות ביום המסחר הראשון, בתקווה ל"פופ" של ההנפקה. זוהי גישת טרייד קצרת-טווח שמתאימה יותר לסוחרים פעילים. מאור גנימה ממינוף פיננסי מלמד טכניקות של ניתוח טכני וניהול סיכונים שרלוונטיות בדיוק לסיטואציות כאלו, כחלק מתכנית הרודמאפ של המכללה.
אסטרטגיית "Hold" (אחזקה ארוכת-טווח)
רכישת מניות בהנפקה מתוך אמונה בפוטנציאל ארוך-טווח של החברה. מתאימה למשקיעים עם אופק של שנים. עם זאת, חשוב לזכור שמחקרים מראים שרבות מהנפקות ה-IPO מניבות ביצועים נמוכים יחסית ל-3-5 שנים ראשונות, לכן בחירה מושכלת קריטית.
המתנה לייצוב
גישה שמרנית יותר: לא נכנסים בהנפקה עצמה, אלא ממתינים מספר שבועות עד חודשים עד שהמחיר "מתייצב" ויש היסטוריה של מסחר לניתוח. שיטה זו מפסידה את ה"פופ" הראשוני, אך מפחיתה חשיפה לתנודתיות הקיצונית.
רוצים ללמוד לנתח מניות לפני ואחרי ההנפקה? בקבוצת הווטסאפ של מאור גנימה מתקיימים דיונים שוטפים על הנפקות, ניתוחי מניות והזדמנויות בשוק, הצטרפו ותקבלו ערך מיידי.
היבטי מיסוי בהנפקות ראשוניות עבור המשקיע הישראלי
מבחינת רשות המסים בישראל, רווחים מהנפקות ראשוניות ממוסים כרווחי הון לכל דבר.
- שיעור מס על רווח הון ריאלי: 25% ליחידים על מניות הנסחרות בבורסה (לפי פקודת מס הכנסה).
- ניכוי במקור: בנקים ובתי השקעות מנכים אוטומטית את המס בעת מכירת ניירות ערך.
- קיזוז הפסדים: ניתן לקזז הפסדים ממניות כנגד רווחים ממניות אחרות באותה שנת מס.
- מניות בחו"ל: הכנסות מהנפקות בארה"ב או בשווקים אחרים גם הן חייבות במס בישראל, עם אפשרות לזיכוי מס זר ששולם.
חשוב להתייעץ עם רואה חשבון לגבי ההשלכות המיסויות הספציפיות שלכם, בייחוד אם אתם פעילים גם בשווקים זרים. להבנה עמוקה יותר של כלי ההשקעה השונים, כולל ההשוואה בין מניות מול אגרות חוב – מה ההבדל ומה מתאים לך, מומלץ להעמיק את הידע הפיננסי לפני כניסה לשוק.
שאלות נפוצות על הנפקה ראשונית (IPO)
מה ההבדל בין הנפקה ראשונית (IPO) להנפקה משנית?
הנפקה ראשונית (IPO) היא הפעם הראשונה שמניות החברה מוצעות לציבור, החברה עוברת ממעמד פרטי לציבורי. הנפקה משנית (Secondary Offering) מתרחשת כאשר חברה שכבר נסחרת בבורסה מנפיקה מניות נוספות לציבור, לרוב כדי לגייס עוד הון. בהנפקה משנית, ייתכן גם שבעלי מניות קיימים מוכרים את אחזקותיהם (Secondary Sale), ואז החברה עצמה לא מקבלת כסף, רק הבעלים הנוכחיים מממשים.
האם כל אחד יכול להשתתף בהנפקה ראשונית?
בישראל, כן, ברוב המקרים כל משקיע שיש לו חשבון ניירות ערך מוסמך יכול להשתתף בהנפקות בבורסת ת"א. עם זאת, ישנן הנפקות שמיועדות בעיקר למשקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח), ולציבור הרחב מוקצה רק חלק מסוים. בארה"ב, עד לאחרונה, הגישה לרוב הנפקות הייתה מוגבלת בעיקר למוסדיים, אך פלטפורמות מודרניות כמו Robinhood ו-eToro הנגישו אותן גם ליחידים.
איך קובעים אם מחיר ההנפקה הוגן?
הערכת הגינות מחיר ה-IPO דורשת ניתוח פיננסי. הדרכים הנפוצות: השוואת מכפיל הרווח (P/E) לחברות דומות בתחום, ניתוח תזרים מזומנים מהוון (DCF), בדיקת גידול הכנסות שנתי, ומידת הרווחיות. חשוב לשים לב: חברות בשלב צמיחה לרוב הנפקות ב"מכפילים גבוהים" ביחס לרווח, לא בהכרח מכיוון שהן יקרות, אלא כי הצמיחה המתומחרת עתידית. ייעוץ ממומחה יכול לעזור לפרש את הנתונים בצורה נכונה.
מה זה "לוק-אפ" (Lock-up Period) ולמה זה חשוב?
תקופת הלוק-אפ היא תקופה (בדרך כלל 90, 180 יום) שבה בעלי מניות פנימיים, מייסדים, עובדים, משקיעים מוקדמים, אינם רשאים למכור את מניותיהם. התכלית: למנוע "זריקת מניות" מיד לאחר ההנפקה. כשתקופת הלוק-אפ מסתיימת, עלול להיווצר לחץ מכירה משמעותי שמוריד את המחיר. לכן, מועד פקיעת הלוק-אפ הוא תאריך שחשוב לסמן ביומן לפני שנכנסים להשקעה.
האם עדיף לקנות מניה בהנפקה או לחכות?
אין תשובה חד-משמעית, זה תלוי בחברה, בשוק הכולל ובאסטרטגיית המשקיע. מחקרים מראים שמניות IPO מניבות בממוצע תשואה נמוכה יחסית ל-3 שנים הראשונות בהשוואה לשוק הרחב, אך ישנן חריגות בולטות שבהן הכניסה בהנפקה הייתה הזדמנות מצוינת. המתנה של 3, 6 חודשים מאפשרת לראות את המניה "בפעולה" בשוק, לקרוא דוח רבעוני ראשון, ולקבל החלטה מבוססת יותר.
מה ההבדל בין IPO ל-SPAC?
SPAC (Special Purpose Acquisition Company) הוא מנגנון חלופי להנפקה שבו "חברת שלד" ציבורית מגייסת כסף תחילה, ואחר כך מחפשת חברה פרטית לרכוש ולמזג, מה שמביא את החברה הפרטית לסחירות ציבורית "בדלת האחורית". SPACs היו פופולריים מאוד בין 2020 ל-2021, אך סבלו מביצועים גרועים בממוצע. IPO מסורתי נחשב שקוף יותר ומפוקח יותר, כיוון שהחברה עצמה עוברת את כל תהליך הביקורת של התשקיף.
כמה כסף צריך כדי להשתתף בהנפקה בישראל?
בבורסת ת"א, סכום המינימום תלוי בחברה המנפיקה ובתנאי ההנפקה הספציפית. ישנן הנפקות שבהן ניתן להשתתף בכמה מאות שקלים בלבד, ואחרות שדורשות סכומים גבוהים יותר. בנוסף, הבנקים ובתי ההשקעות עשויים להוסיף עמלת הנפקה (לר
מה ההבדל בין הנפקה ראשונית (IPO) להנפקה משנית?
הנפקה ראשונית (IPO) היא הפעם הראשונה שמניות החברה מוצעות לציבור, החברה עוברת ממעמד פרטי לציבורי. הנפקה משנית (Secondary Offering) מתרחשת כאשר חברה שכבר נסחרת בבורסה מנפיקה מניות נוספות לציבור, לרוב כדי לגייס עוד הון. בהנפקה משנית, ייתכן גם שבעלי מניות קיימים מוכרים את אחזקותיהם (Secondary Sale), ואז החברה עצמה לא מקבלת כסף, רק הבעלים הנוכחיים מממשים.
האם כל אחד יכול להשתתף בהנפקה ראשונית?
בישראל, כן, ברוב המקרים כל משקיע שיש לו חשבון ניירות ערך מוסמך יכול להשתתף בהנפקות בבורסת ת"א. עם זאת, ישנן הנפקות שמיועדות בעיקר למשקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח), ולציבור הרחב מוקצה רק חלק מסוים. בארה"ב, עד לאחרונה, הגישה לרוב הנפקות הייתה מוגבלת בעיקר למוסדיים, אך פלטפורמות מודרניות כמו Robinhood ו-eToro הנגישו אותן גם ליחידים.
איך קובעים אם מחיר ההנפקה הוגן?
הערכת הגינות מחיר ה-IPO דורשת ניתוח פיננסי. הדרכים הנפוצות: השוואת מכפיל הרווח (P/E) לחברות דומות בתחום, ניתוח תזרים מזומנים מהוון (DCF), בדיקת גידול הכנסות שנתי, ומידת הרווחיות. חשוב לשים לב: חברות בשלב צמיחה לרוב הנפקות ב"מכפילים גבוהים" ביחס לרווח, לא בהכרח מכיוון שהן יקרות, אלא כי הצמיחה המתומחרת עתידית. ייעוץ ממומחה יכול לעזור לפרש את הנתונים בצורה נכונה.
מה זה "לוק-אפ" (Lock-up Period) ולמה זה חשוב?
תקופת הלוק-אפ היא תקופה (בדרך כלל 90, 180 יום) שבה בעלי מניות פנימיים, מייסדים, עובדים, משקיעים מוקדמים, אינם רשאים למכור את מניותיהם. התכלית: למנוע "זריקת מניות" מיד לאחר ההנפקה. כשתקופת הלוק-אפ מסתיימת, עלול להיווצר לחץ מכירה משמעותי שמוריד את המחיר. לכן, מועד פקיעת הלוק-אפ הוא תאריך שחשוב לסמן ביומן לפני שנכנסים להשקעה.
האם עדיף לקנות מניה בהנפקה או לחכות?
אין תשובה חד-משמעית, זה תלוי בחברה, בשוק הכולל ובאסטרטגיית המשקיע. מחקרים מראים שמניות IPO מניבות בממוצע תשואה נמוכה יחסית ל-3 שנים הראשונות בהשוואה לשוק הרחב, אך ישנן חריגות בולטות שבהן הכניסה בהנפקה הייתה הזדמנות מצוינת. המתנה של 3, 6 חודשים מאפשרת לראות את המניה "בפעולה" בשוק, לקרוא דוח רבעוני ראשון, ולקבל החלטה מבוססת יותר.
מה ההבדל בין IPO ל-SPAC?
SPAC (Special Purpose Acquisition Company) הוא מנגנון חלופי להנפקה שבו "חברת שלד" ציבורית מגייסת כסף תחילה, ואחר כך מחפשת חברה פרטית לרכוש ולמזג, מה שמביא את החברה הפרטית לסחירות ציבורית "בדלת האחורית". SPACs היו פופולריים מאוד בין 2020 ל-2021, אך סבלו מביצועים גרועים בממוצע. IPO מסורתי נחשב שקוף יותר ומפוקח יותר, כיוון שהחברה עצמה עוברת את כל תהליך הביקורת של התשקיף.
__PH_2__
או הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו לעדכונים ותכנים שוטפים.
גילוי נאות: התוכן במאמר זה הוא מידע כללי לצורכי לימוד והיכרות עם התחום בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נייר ערך כלשהו כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. אין באמור תחליף לייעוץ אישי בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון לרבות אובדן הקרן. כל פעולה היא באחריות המשקיע בלבד.